אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לומדת לדבר אחרת

לפני 5 שנים. 25 ביוני 2018 בשעה 13:01

יש אנשים שאני לא צריכה להגיד להם כלום. רק מה״הלו״ שלי, או מהמבט שלי יודעים ומבינים. 

הם לא מכריחים אותי לדבר, לספר ולשתף אם אני לא רוצה.

הם פשוט נותנים לי להיות, יודעים מתי להיות בשקט ומתי להוציא אותי מעצמי ולגרום לי לעשות איתם שטויות עד שאני מתאפסת.

תודה :)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י