לפני 5 שנים. 21 בספטמבר 2018 בשעה 19:21
מעולם לא חשבתי שאני טיפוס של שגרה.
אני אוהבת הרפתקאות, דרמה, פראות אבל בד בבד אני אוהבת את השקט שלי, את הלבד.
לרוב אעדיף לשבת עם ספר טוב וכוס של משהו ליד הים או בפארק יפה מאשר פאב או מועדון רועש ומעושן.
כשאני במקום חדש ולא מוכר אני אוהבת לחרוש ברגל את האיזור, לגלות פינות טבע חבויות או חנויות או או או הבנתם. לראות ולהכיר אנשים חדשים. אבל אז פתאום אני מגלה שבין כל השיטוטים והגילויים האלה אני חוזרת לאותו מקום שוב ושוב בין אם זה לקפה של בוקר או לכוס יין של ערב.
יש משהו מאוד מעודד כשהצוות שלפני 5 ימים ראה אותי פעם ראשונה מקבל את פניי בחיוכים וקריאות של איפה היית היום???
הם זכרו שמחר אני חוזרת הביתה והכינו לי הפתעה: צנצנת דבש מקומי ביתי שלא ניתן לרכוש בחנויות שהתלהבתי ממנו ביום הראשון (ואני בכלל לא אוהבת דבש אז תבינו כמה הוא טעים)
