מישהו שאל אותי עכשיו האם ניסיתי פעם לאבד שליטה ולתת למישהו לשלוט עליי ואם לא, האם בא לי לנסות.
זה ישר זרק אותי להתחלה שלי פה. לצעדים הראשונים שלי באתר ובבדס"מ בכלל.
הייתה לי חברה מאוד טובה פה שלצערי נעלמה והיא החליטה שמשעמם לה להיות נשלטת לבד אז היא שכנעה אותי לנסות להיות נשלטת כי לפי דעתה המושכלת (בעיניי הלא מבינות) דווקא חולות שליטה כמוני הן הנשלטות הכי טובות. היא ישר שדכה ביני לבין חבר טוב שלה באתר וביקשה ממנו ללמד אותי את רזי הנשלטות. הוא היה מקסים, באמת, חכם מאוד, מצחיק מאוד וסבלני מאוד לנשלטת סוררת כמוני שעל הכל שאלה למה, מדוע, איך ובשביל מה זה טוב. מעולם לא פשוט צייתתי ועשיתי משהו "כי ככה הוא אמר".
הוא באמת היה ממש סבלני איתי, לא בטוח שאני הייתי מגלה סבלנות כזו אבל מה ששבר אותו זה כשנפגשנו סופסוף וישבנו בפארק כלשהו והוא קרא לי "כלבה" וניסה לחלק לי הוראות והתגובה הבלתי רצונית שלי הייתה להעיף סטירה ולדפוק לו מבטי רצח. לא עזר גם כשפרצתי בצחוק מחלק מההוראות. כאילו ברצינות??? לבקש רשות ללכת לשירותים נראה למישהו הגיוני??? אתם יודעים כמה לא בריא זה לגרום למישהו/י להתאפק???
Too make a long story less long...
לזכותו יאמר שהוא לא פירק לי את הצורה אבל הוא כן ישב והסביר לי שבשביל לעשות ממני נשלטת הוא צריך לשבור אותי ולהרוס את כל מה שעושה אותי בעצם אותי. וגם אז אני לא באמת אהיה נשלטת אלא אישה מוכה כי אני אציית לא מתוך רצון אלא פחד וזו כבר סתם אלימות ולא בדס"מ והוא בכלל אף פעם לא הבין את ה"שיפוצניקים" האלה שעוסקים בפירוק והרכבה.
עברו שנים מאז שדברנו ועוד יותר שנים מאז שזה קרה אבל כל פעם שאני נתקלת במלים האלה "פירוק והרכבה" אני מגחכת ונזכרת בו.
תודה לך ועל השיעור החשוב שהעברת אותי.
לימדת אותי הרבה על בדס"מ ועל עצמי בכלל.
