נשואה ורוצה להיות בכלוב מתכת....

כלום לא חשוב, רצונותיי שקופות.

בניתי חומות עם תיל, סביב החלומות.

לו הייתי יכולה, הייתי עוקבת אחר כל צעדיך...

אולי, יגיע היום בו תסתובב, תראה שם אותי- מאחוריך.

חולמת עליך כשאני לא איתו...כשאני קצת עם עצמי.

הגעגוע, למה שלא היה מעולם- כמו אזיקים לגופי.

הכמיהה, לא נותנת לי חופש, מחזיקה בגרוני.

צווארי החשוף, בעל ריח תשוקה, המבקש מגע מאדוני.

חולמת עליך כשאני לא איתו..כשאני לא עם עצמי.

הייתי קושרת את רגלייך, ידייך, בחבל כסוף, אצילי

על לבך הייתי חורטת שושנה , הקוצים ממחטים.

הייתי מחבקת אותך, חזק, כאב ודם משותפים.

חולמת עליך כשאני לא איתו כשאני עם עצמי.

הייתי לך למעיל חם ונוח– מכילה אותך בתוכי.

הייתי לך לבד ציור, עם  קרשים מסמרים וצבעים,  

שתצייר עלי את החוזק שלך, עוצמה, יצרים.

חולמת עליך כשאני לא איתו...כשאני לבד.

מתקפלת בתנוחה עוברית , ללא תחושת בד.

אני תמיד מתקפלת , אתה תמיד נוכח, עומד,

מכאיב ומלטף ומוציא ממני טירוף, חשק לוהט.

כלום לא חשוב, רצונותיי שקופות.

בניתי חומות עם תיל סביב החלומות

חולמת עליך כשאני לא איתו, זה כואב

אבל אני לרוב איתו- זה הוא, שחי אצלי בלב.