אושר...יש אנשים שאומרים שהוא נמצא בנו. ישנה גם אגדה שאומרת, שהיה שבט אינדיאני שהתנהגותו ביישה את ראש השבט. ראש השבט דיבר עם הרוחות וביקש מהם להחביא את האושר. הרוחות החביאו את האושר בתוך האדם עצמו...במקום בו אף אחד לא יחשוב לחפש.
אז יש כאלו שחושבים שהוא נמצא בנו. כמו אור קטן העטוף בעטיפות מתנה שנשארו מכל יום הולדת שהיה. נמצא תחת חומות שבנינו מלבנים שכל לבנה היא תובנה, בין אם נכונה ובין אם לא. נמצא תחת המילים שמרכיבים את הסיפור שכתבנו על עצמינו. לכן חושבים אנשים שיגיעו לאושר אם יצליחו לקלף, לחוש ערומים.
האם התינוק חש אושר? לא מדעי אך נראה לי שלא. אבל פעוט שלמד לקשר בין סיבה לתוצאה , בהחלט חש אושר. פעוט שטעם את טעם ההצלחה, חש אושר. איך אני יודעת? פשוט הבטתי בעיניהם.
אני חושבת שאם אי פעם אחפש את האושר המשמעותי ביותר, לא אחפור בעצמי. אזכר בחומותי (בהם סיפורי אהבות ראשונות) אביט במשפחתי הבריאה באהבה. אאתגר את עצמי במעשים ואעשה מעשים קטנים המשמעותיים עבור האחר.
לדעתי האושר נובע מכל אחד מאיתנו ומה הפלא, כשאנו מאושרים, זה טיפה מדביק גם אחרים.
אושר זה עניין של בחירה!
