לפני 8 שנים. 11 במרץ 2016 בשעה 6:11
יעדים...אחד התכונות שאני לא אוהבת בעצמי זה חוסר תחרותיות. העולם של היום מתנהל על ידי יעדים. ישנם יעדים ברורים בעבודה. ישנם יעדים במשפחה (שזה וותר נורמות ולא יעדים טהורים, אבל לזה מגיע פוסט משל עצמו). אני כל כך לא טיפוס של יעדים. אני ניתנת בכלות להנעה ( מוטיבציה) וזקוקה שמישהו תמיד יבעיר בי את האש.
זה קשה. זה גורם לתחושה של חוסר סיפוק וחוסר שליטה בחיים. לכן מקנאה באנשים חזקים היודעים לקבוע יעדים לעצמם ולעמוד בהם. אלו שמנהלים את החיים ולא החיים מנהלים אותם.
אז למה השתפכות נפש הזו...
השבוע קיבלתי יעד. לרדת קילו 400. לא עמדתי בו. ירדתי קילו 300. ואני? פשוט מאושרת. אין בי טיפת עצבות או אכזבה שלא עמדתי ביעד ואף ציפיה למה הוא יעשה עם האנפורמציה הזו.
בוקר טוב ונפלא. סופש מקסים ( אצלי יהיה, הולכת לצפות בכמה חשפנים).