סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נשואה ורוצה להיות בכלוב מתכת....

בפועל נשואה, נאמנה ומאושרת בחיי הנישואים שלי המושתתים על אהבה , וכבוד הדדי ואינני מתכוונת לשנות סטטוס זה. כל השמות באם יופיעו שמות בדויים בלבד והקשר למציאות מקרית ביותר....
לפני 8 שנים. 25 במרץ 2016 בשעה 8:50

חג שמח...אוף החגים...

האמת יש לי מליון תירוצים שהם הסיפורים שלי.

סיפורים לעצמי...

אז כן...חגים, תחפושות לילדים. חוסר זמן טוטאלי (עובדת על עצמי) .

טירוף בעבודה. בית משוגעים בבית. ריבים עם הבעל והתסכול מהילדים.

קשה לי. כל כך הייתי רגילה להתנחם באוכל. על כל דבר. אוכל היה הפיצוי האולטימטיבי. 

הדיסוננס...קשה אני אוכלת, חשה רגשות אשמה על כמות הממתקים. חווה תסכול ושוב אוכלת.

אוף מעגל הכשפים הזה. מחפשת בי את החוזק להתמודד. 

כן עדיין ירדתי בצורה מנורית... 200 גרם. מאכזב. איך לכל הרוחות אני הופכת את המתוק הזה לאויב?!

Citizen​(שולט) - אני קונה שתרדי כל שבוע ב200 גרם
לאט אבל בטוח
רק ככה תעריכי כל גרם שאת מורידה
ותחשבי היטב לפני שאת אוכלת שטויות
את בדרך הנכונה תמשיכי ככה !
}{
לפני 8 שנים
מתגבשת -
כל הכבוד על הירידה
טוב שהגוף מאזן את עצמו כדי להמשיך הלאה
זו ריצה למרחקים ארוכים עם נשימה עמוקה
בהצלחה רבה!
לפני 8 שנים
krisa - תודה. הגוף כרגע בסדר. זו אני שתקעתי אותו. כנראה שצריך גם הפגות כדי לשרוד. תודה
לפני 8 שנים
krisa - תודה. הגוף כרגע בסדר. זו אני שתקעתי אותו. כנראה שצריך גם הפגות כדי לשרוד. תודה
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י