אני עומדת בפני שבוע קשה.
עומס עבודה שהצטבר.
האוכל שנאכל על ידי ותרם לי עוד 2 קילו מיותרים (נו, מזוכיסטית לגמריי)
3 קילו מפרידים ביני לבין השיחה שלי עם המנטור שלי (ככה אני קוראת לו)
עד אז אסור לי לשוחח איתו. מתגעגעת. וזה בטוח יחרפן אותי בימי שגרה.
נוכחותו חשובה בחיי.
אז בשביל לברוח מכל מיני מחשבות קיבלתי עוד סוכריה וחקרתי קשר בין הפואמה איתקה ללאנרד כהן.
קראו להנעתכם:
בפוסטים קודמים הזכרתי את קוואפיס, ואת ההערצה של לאונרד כהן אליו.
בשנת 1911, קוואפיס (מגדולי השירה היוונית המודרנית, איש אלכסנדריה והתרבות הים - תיכונית הישנה והחדשה) כותב פואמה בשם "איתקה" .
איתקה זהו אי קטן ביוון. קונסטנדינוס קוואפיס כתב את השיר איתקה, בהשראת המסע חזרה של אודיסאוס לאי, לביתו, לאחר הקרב על טרויה (אודיסאוס המציא את הסוס הטרויאני). הנושא המרכזי של השיר הוא ההנאה הזאת של מסע החיים, הבגרות הגוברת של הנשמה כמו בכל המסע ממושך (לקח לו כ 20 שנה). הרפתקאותיו ותלאותיו מתוארים באודיסיאה מאת הומרוס.
להתרשם מהיצירה היפה ניתן כאן:
ללאונרד כהן, קולגה אירי שמעריץ אותו ומבוגר ממנו ב 19 שנה בדיוק (שניהם נולדו ב 21 לספטמבר) ואני מדברת על תיאו דורגן (משורר, סופר הפרוזה, עורכת ומתרגמת, הוא גם כתב תסריטים לסרטי תעודה הסרט ועבד בתור מגיש של תוכניות ספרות ברדיו ובטלוויזיה במשך 25 שנים). דורגן שאל פעם האם יכול להקדיש לו שיר, פואמה יותר נכון , וקיבל תשובה חיובית מצדו השני של האוקיינוס. הפואמה, נקראת איתקה. מדובר על פואמה המבוססת על הפואמה של קוואפיס עם גרסה שונה טיפה. גרסה שהוקדשה ללאונרד כהן. דורגן כתב את הפואמה כפרידתו של האב בתוך " הבת של שפו" וכנגש שירו של כהן, "אלכסנדרה עוזבת".
כאן ניתן להתרשם מהיצירה.
בנימה האופטימית זו...אאחל לכם שכל הקשיים שאתם מתמודדים איתם יהיו לבסוף לעטיפות של הסוכריות. קשיים שמאחוריהם מסתתרים האושר והמשמעות.
אוף...האתגר היה קשה.