שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמת

מסע
לפני 11 שנים. 24 ביוני 2013 בשעה 15:42

החור טוען שיש גבול לכל תעלול .... או שלא ;)

הבעלים של החור התעלל בו קשות, קשות מאד

לא נתן לו לגמור, נתן לו לגמור

הרחיב אותו, הצר אותו

חפר בו עמוק עמוק

לפעמים מהר יותר לפעמים לאט יותר

גרם לו להשתולל גם כשנאמר לו לא לזוז

נו באמת איך הוא יכול לא להשתולל כשכך בעליו נוהג בו.

גם בדרכים לא ניתן לחור המסכן מנוח

כאשר אדונו עולה על כל דרכי העפר שרק גורמים לחור לגמור עוד ועוד.

אפילו למוניק נמאס כבר לסנגר על החור הסורר הזה

במיוחד כאשר היא חושדת שאדונה קצת נהנה קצת מאד נהנה

ממעלליו הסוררים של החור הזה.

וכל כך מתמם הוא אדונה כשידיו חונקים את גרונה

שהוא לא מבין מדוע היא משתוללת כ"כ וגמירותיה לא נפסקות

כשהאויר אוזל מראותיה במהרה.

אתם יודעים מה חור החליט (וכן אדוני חור יודע שאין מקום להחלטותיו זה יותר ביטוי)

שאין גבול לכל תעלול ולמרות שעד היום כואב ודואב נהנה הוא מכל מעלליו של אדונו בו.

מעבר לכך הוא מצוייד בעורכת דין הטובה הכי טובה, מוניק, שבדר"כ יודעת לחלצו מכל צרה :)

 

 

לפני 11 שנים. 23 ביוני 2013 בשעה 17:38

זהו בעוד כמה ימים אוכל לומר הופ הופ טרללה גדלתי בשנה....

אבל ההגעה ליום הזה לא באה בקל בכלל

במיוחד לאור החודש האחרון שגרם לנו לדאגה רבה.

אבל הנה זה עומד להגיע ואדוני החליט שהשנה לאור כל מה שעברתי

אנו חוגגים שלוש פעמים בשלוש סופשים שונים את יום הולדתי :)

והנה כבר החגיגות החלו ואדוני הפליא לעשות כמו תמיד

בחמישי לקח אותי להופעה בהרצליה, הופעה קסומה שכללה

חניקות ורגלי אבל לא פחות חשוב המון אינטימיות וקרבה

כמה הזוי שבתוך קהל של 30,000 איש אפשר לחוש בכך.

בשישי טבילה קסומה בים שבין השאר מוניק אומנה בצלילה וחניקה מתחת למים.

והנה שבת הגיעה לה ואדונה הוציא את כלבתו לטיול בין שבילים קסומים וברכות טבעיות

שמפעם לפעם ליקט את כלי עבודתו מן הטבע

וכך מצא הוא סבך שקט בין הדיונות לבריכות שם נתן את אותותיו בישבנה של מוניק

שעד עכשיו מסומן היטב, כואב ודואב (לכי תסבירי בעבודה למה פתאום את עומדת במקום לשבת).

את כל אלו עטפו לילות ובקרים של תשוקה מטורפת, חדירות עמוקות -כואבות

וים גמירות, 65 במספר, שגרמו למוניק ליבב מרוב טירוף.

 

תודה אדוני מצפה לבאות :)

לפני 11 שנים. 14 ביוני 2013 בשעה 20:02

היא לומדת דברים חדשים עכשיו

מנסה ליצור סגירת מעגלים לגבי העבר שלה

ומה שעבר עליה בחודשים האחרונים.

היא לומדת גם שחשיפה רגשית זה לא בהכרח דבר רע

אחרי ששנים למדה לא לעשות את זה

עכשיו היא עושה זאת גם כי מסתבר שהגוף סובל את מה שהנפש מרגישה

וגם כי היא מנסה להיות אדם טוב יותר עבור עצמה ועבורם.

בתור כלבת מלחמות ותיקה לא קל להפוך להיות כלבת שעשוע

ללמוד פשוט לנער את הכל ולא לשמור טינה.

מסתבר שזה גם מאד מתגמל ימים ולילות של קירבה

ללא קשר למרחק הפיזי, להרגיש עטופה ואהובה.

חפירות עמוקות וספנקים כואבים מסרגל החינוך ומידיו של אדונה

מלווים בלטיפות ארוכות כדי שדברים לא יצוצו

ממזר הוא האדון שלי יודע מה אני צריכה ומתי.

להעיר אותו בליקוקים ארוכים שמתוגמלים בחדירות כואבות וגמירות אינסופיות

להיות צומי, כן מוניק צומי מאד מאד לפעמים (מסתבר)

ולהראות שהיא נזקקת, צמאה וזקוקה לחיבתו ואישורו של אדונה.

מי היה מאמין שממוניק זה יצא, אבל כן מוניק היא כלבת שעשוע מלאת צומי ואהבה

דורשת צומי וחינוך קפדני :)

 

אז לקראת יום ההולדת המתקרב ובא מקווה שאצליח לסגור מעגלים ולפתוח מעגל נקי בעזרתו של אדוני.

לפני 11 שנים. 20 במאי 2013 בשעה 20:57

ביום מן הימים דברים יראו אחרת

המציאות תיהיה שונה ורצונות יתגשמו.

לא קל להאמין בכך כשהכאוס שורר והחושך שורר

יש שיקראו לזה אמונה של שוטים או נאיביות של טפשים

ויש שיראו זאת כעיצוב העתיד במחשבה חיובית.

בשורה תחתונה זה לא קל,

לרוב האנשים שמגיעים למצבים מסויימים בחייהם

הרבה יותר קל לשקוע בתוך הסיטואציה

מאשר לנסות לראות זאת רק כפרק בספר שדפיו טרם נחתמו.

לאחרונה אני משתדלת לראות יותר את המציאות העתידית כורודה יותר

ובסופ"ש האחרון הועמדתי למבחן אמונה לא קל

לא היה קל ללכת לישון ולומר את המשפט שאימצתי לעצמי כדי לקבל ולהשלים עם דברים מסויימים

והאמת שממש לא הרגשתי באותו הרגע את אותו רגש טהור שמייחל לאותו המקום

להפך הכל התהפך ורציתי לאחל את הדברים ההפוכים בדיוק

באותם רגעים עמד במוחי מה שאדוני אמר לי "הרגעים בהם אנו נבחנים אינם הרגעים בהם נוח

וקל לנו לעשות אותם אלא הרגעים שקשה לנו לעשות אותם" ובאותה השנייה אמרתי את המשפט שלי.

אני מאמינה שיהיה טוב יותר, אני משקיעה שיהיה טוב יותר ושאנחנו קובעים במידת האפשר את יום המחר

תמיד קל לראות מה לא היה טוב במהלך היום, מה היה קשה

אבל הרבה יותר כיף ועושה טוב בלב לראות את הדברים שכן היו טובים

גם אם אלו הדברים הקטנים ביותר הרי אלו הם שבדרך כלל משנים את הכל.

 

 

 

לפני 11 שנים. 16 במאי 2013 בשעה 17:43

אחרי החג הגיע הבוקר

והיא שוב היתה צריכה לקום לעבודה

לנטוש את המיטה החמה והאדון שלה לטובת חיי השגרה

אז היא החליטה להתחיל את הבוקר בצורה מהנה,

קצת סיבולת לב - ריאה

היא התחככה באדונה כך להעירו לאט לאט

יודעת היטב שלחוצפתה יתלווה עונש מענה במיוחד אך לא היה לה איכפת

הדקות הבאות יהיו שוות את זה היא ידעה בתוכה.

וכך יקיצתו המיוחלת של אדונה הגיעה

והיא כבר איננה יכולה להתאפק

מתחילה לנשקו ברעב בלתי מתכלה

הוא מגיב אליה עד שהחליט שהמשחק משתנה

מושך בשיערה ומשליך אותה על גבה

הוא החל חודר אליה בעוצמה, בבעלתנות (תרתי משמע)

וכל מה שיוצא ממנה הן אנחות חצי הנאה חצי כאב

והיא אפילו לא מצליחה לזוז מרוב שחדירותיו עוצמתיות

היא מתחננת לגמור והוא מתעלם מתחנוניה משאיר אותה נאבקת באם להיות חור סורר, היא מחליטה שלא

נלחמת בקרביה הרוטטים, הרטובים שמתחננים כ"כ שלא תתנגד למבוקשם

היא נאחזת בו, בכריות, במיטה כל דבר שיתן לה לא להכנע לתשוקותיה

הוא שם אטב על הפטמה והיא מתקמרת כבר לא מסוגלת יותר

חורה דואב ופטמתה פועמת , והוא מתבונן בהבעות פניה

נושך אותה נהנה מהמלחמה ולראות מי ינצח

לבסוף נעתר לתחנוניה מאפשר לה לגמור תוך שמסיר את האטב

והיא משתוללת כחיה שהתירו אותה מכבליה

אך את אדונה זה לא מספק, מטריף את חושיה משחק עם רכושו

שוב שם את האטב ואנקת כאב יוצאת מתוכה

והיא שוב מתחננת והוא מביא אותה לגבול טירוף

לבסוף הוא מחליט שהספיק לחור ולמוניק

ומסיים בחדירות עוצמתיות שהיא חשבה שתעבור חוויה חוץ גופית

שולף את עצמו מתוכה והיא מתחננת לעוד

לבסוף איפשר לה כמה דקות התייחדות עם הקינק שלה

וכשהכריז שהגיע הזמן שהחור יתכונן

יבבות יצאו מגרונה חלק בשל החור והפטמה הדואבים

ובחלק בשל חוסר רצון להפרד מאדונה ומקינק

הוא הניח אותה במשיכת שיער על חזהו נתן לה עוד רגע קט להרגע

עד שגרש אותה להתארגן לעבודה.

לפני 11 שנים. 14 במאי 2013 בשעה 11:23

המון זמן לא ביקרתי כאן במחוזותינו

החיים צברו לי הרבה חוויות בתקופה האחרונה

הרבה צמיחה ותהליכי למידה

הכרה מחדש עם האני שלי

והדבר הכי חשוב אני מתחילה ללמוד מה העיקר ומה הטפל.

תודה לאדוני שתומך ושותף לתהליך

גם כאשר אני חופרת לו באמצע היום על מסקנה

חשובה שהסקתי תוך ערעור על החיים :).

 

אבל אל תטעו עם כל החוויות החדשות

עדיין מוניק זו מוניק והיא לאחרונה סוררת מעין כמוה

לא מצליחה לעמוד בלבקש אישור לגמירותיה המרובות...

והיא טוענת שהנימוק שלה תופס ואי לכך אין לענישה:

"היא מכורה לאדונה ולמכורים אין שיקול דעת אם כן או לא אז מה הפלא שהיא לא מצליחה להספיק בין

גמירותיה גם לבקש את האישור המיוחל"

אבל היא בהחלט מביעה חרטה עמוקה על מעשיה

עם הרבה יבבות ומבטים מתחנחנים - ותסמכו עליה שהיא בסוף זוכה לחנינה

עם ליטוף בראש ובתוספת של.....

 

 

 

לפני 11 שנים. 4 במאי 2013 בשעה 18:32

הצד הלוחמני שלה לרוב חזק ממנה

הרצון לצדק ושיוויון (למרות שהיא תיהיה הראשונה לומר שמי שרוצה צדק שיקנה אי בודד ויחיה שם כי רק ככה תתקרב לזה)

החוסר סובלנות שלה כלפי אנשים שפוגעים באחרים

כל אלה מוציאים ממנה את הלוחמת שבה,

זה צד טוב שבה שמגיע עם הרבה דברים פחות חיוביים

כמו שופטנות, כעס ויצר הנקמנות

לפעמים היא שוכחת את התמונה הגדולה

שגם אם לרגע אחד תזכה לחסד של לראות סוג של טוב, שיוויון או הוגנות

יתכן שכל הקורבנות שנגבו לאורך הדרך לא היו כדאיים

שבמאזניים של החיים הנקודה הקטנה הזו בזמן איננה שווה את רצף הנקודות

בהן נאלצה לעשות או להקריב דברים אחרים.

אדונה כבר הרבה זמן אמר לה לשחרר את זה

להתרכז בכך שיהיה לה טוב ולא בכך שאחרים יקבלו את מה שמגיע להם.

היא זכתה לסוג של הארה והבינה כי צדק לאורך כל הדרך

כי השביל למקום הנכון הוא לא לחפש את אלו שעשו לה אבל

אלא למקום בו יהיה לה ולהם טוב ושהם יהיו מאושרים ללא תלות בכלום

אז מוניק הולכת להשתדל להתמקד באושר ועשיית טוב

ולא לתת לצד הלוחמני שלה להשתלט.

המ... טוב זו הולכת להיות משימה לא קלה בכלל...

 

 

 

 

לפני 11 שנים. 18 באפריל 2013 בשעה 17:48

מוניק היתה עטופה בזרועותיו לילה שלם

בתוך ים של אנשים והופעות מדהימות

מדי פעם הוא חבט בישבנה שהיא תרגיש את נחת זרועו של אדונה

לפעמים הידק את אחיזתו סביב צווארה, חניקה חלקית

והיא התחילה להתעופף לה מעט ככה בתוך ים של אנשים

לפעמים אנשים נעצו מבטים לא הבינו למה ידו עוטפת את גרוני

ולמה יש לה חיוך ממזרי ומסופק על שפתיה

מוניק אוהבת את הממזריות הזו שאדונה מוציא ממנה

תודה לאדוני, שהעניק לי את אחד הלילות הקסומים שהיו לי.

לפני 11 שנים. 14 באפריל 2013 בשעה 20:27

האמת לא השקעתי ביום הזה יותר מדי מחשבה

לא בגלל שהוא לא חשוב אלא היומיום שמשתלט.

אבל לפתע מצאתי נקודת חיבור חדשה ליום הזה

היום הזה מדבר על גבורה, על מלחמה עבור חלום

על לא לוותר גם כשנראה שהמחיר גבוה מדי, נחישות

ועל כך שהרוח חזקה מכל.

 

 

לפני 11 שנים. 13 באפריל 2013 בשעה 15:30

אז ראשית אפתח בתודה ענקית לכל מי שסייע לנו.

היה מאנץ מדהים, הגיעו המון אנשים מהמון קצוות 

והיתה לנו את ההזדמנות להכיר המון אנשים חדשים

ולפגוש שוב חברים ותיקים שהמון זמן לא התראינו.

תודה לכולם על המאמץ והנדיבות שכולכם הפגנתם.

ותודה שחגגתם עימנו את יום ההולדת של פוסידון :)