אמת

פגשתי אותו בשדה התעופה, הוא היה מרשים דייל למרות הכל לא...הוא סייע לי למצוא את דלפק השירות וצחקנו קלות לפני שעזבתי את שדה התעופה הביתה הוא העביר לי פתק בו הוא רשם נראה לי שנוכל לבלות תתקשרי אליי, היה בנינו פער גילאים לא קטן אבל הסקרנות הרגה את החתול והתקשרתי קבענו להיפגש בצהרי היום שלמחרת. הגעתי לביתו שבמושב דיברנו, צחקנו לא היה לי מושג מה צופן לי אותו היום....
לפתע הוא עזב את החדר וחזר עם חגורת עור עיניי נפערו והוא אמר מי רק בובה יפה עניתי אני... הוא ניגש אלי ומשך בשערי הפיל אותי לריצפה ואמר עכשיו את הבובה שלי ניסיתי להתנגד כשהחל להסיר את חולצתי ולומר לו שכלום לא יקרה והוא אמר אמרתי לך שנוכל לבלות... הוא העמיד אותי על ארבע ואמר זה מה שקורה למי שרוצה אותי והתחיל להצליף עם החגורה כל פעם שומעת את הרעש של החבטה ובמוח כל הזמן עוברת המחשבה הוא לא יודע למה הוא נכנס, החלטתי להשיב מלחמה הרי אם הוא השולט שיוכיח את עצמו... הקמתי את עצמי על ברכי מרגישה איך הגב בוער ואמרתי לו אף אחד לא שולט בי בחיוך מתריס וכל מה שקורה פה זה כי אני רוצה ... מבטו השתנה ניצוץ החל לצוץ בעיניו הוא חייך ואמר כלבה הא!!!!!!!! הוא תפס אותי בחוזקה ודחף את ראשי אל איברו פי נפער ובמוחי ישנה מחשבה זה הולך להיות מעניין אני מוצצת, מלקקת ולמטרת נקמה נושכת קלות הוא מושך את שערי וראשי אחורה ואומר רק על זה את תבלעי ומחדיר את איברו אל פי בחוזקה מהר מאד הוא גמר וחייך עכשיו מי השולט אמרתי אני.
הוא החל ללכת הרחק ממני, ממלמל משהו ואני אמרתי אוקיי נתלבש איך שהוא קלט את זה הוא תפס אותי ולקח אותי אל חדר השינה אף אחת לא הולכת לפני שאני מאשר.... הוא השליך אותי על המיטה ואמר אף אחת לא מערערת עליי ובטח לא ילדה כמוך צחקתי.... והוא סטר לי אני הרמתי גבה הוא בתגובה הפך אותי ולפתע הוא חדר כולי מתפתלת, גונחת, צועקת ועל כל צליל שאני מוציאה הוא חובט בישבני, תשתקי את מבינה.... לפתע הכל נפסק אני תוהה האם זה נגמר האם סופסוף אני אוכל לנוח שקט.... הוא קם אני כבר לא מרגישה אותו אבל מנסה לא להציץ כדי שהוא לא יראה את המבט שלי אחרת אני אהיה בצרות.... לבסוף עזרתי את האומץ והצצתי ראיתי אותו עומד בקצה החדר מחייך מאושר לא יכלתי להתיישר בדיוק אך התהפכתי על הצד אני מתבוננת בו ואומרת לעצמי לא זה לא נגמר.... אחרי 10 דק' החלטתי שאני מוצאת את הכוחות ונעמדת לאט לאט התקדמתי לכיוונו מנסה לרסן את המבט המתריס את החיוך נעמדתי מולו מנסה לאמוד את המצב באתי לחבק אותו ואז המרצע יצא למה את חושבת שיש לך את הזכות לקום או לגשת אליי אמרתי לך את רק בובה יפה....הוא השליך אותי על הריצפה וכל הגב התקמר מהמגע הקר של הרצפה.... ואני פתאום ראיתי מה הוא החזיק ביד שמאחורי הגב יש חבל כאן כבר הבנתי שצריך להפסיק להתריס כי אני עוד יסתבך הרבה מעבר למה שאני יכולה להכיל הוא קשר את ידיי לרגלי המיטה והתחיל לנשוך את פטמותיי התחלתי להאנח והוא שם יד על פי בובות לא משמיעות קולות, הוא התחיל לנשוך את דרכו מטה ואני מנסה לבעוט להשתחרר והוא אומר מה את לא מבינה פה זה מה שאני רוצה ואז הוא חדר כולי כואבת והוא החל לנשק אותי עובר על כל נשיכה ובכל נשיקה חודר עמוק יותר הוא נעצר בשפתיי והרים את רגליי ישר באויר ואמר את מקבלת את זה שאני השולט מחשבה זדונית עברה במוחי אבל אמרתי כן הוא המשיך לחדור עוד ועוד וקיבלתי אישור לגמור כשהוא סיים הוא נישק אותי ואמר עכשיו את ילדה טובה נכון הנהנתי... הוא הרשה לי סופסוף להתלבש ואמרתי לעצמי בדלת תיהיה לי הזדמנות להרעיד לו את העולם הרי הוא לא שיחק הוגן ואני.... הגענו לדלת הוא חיבק אותי ורצה לדעת אם יראה אותי שוב... אמרתי לו שאני לא יודעת.... ואז לחשתי באוזנו אין מי שיכול באמת לשלוט במישהי כמוני.... נישקתי את צווארו סובבתי את הגב והלכתי משם....

מה שהוא לא ידע שהיה מי ששלט בי כבר, שאהב אותי שהייתי שלו והוא הוא היה הוא