אני עומדת מול עצמי ונאלצת לערוך מסע בארצות נכר
מקומות שחשבתי שהוצאתי להם צווי הריסה
נזכרת בחוויות שאומנם הובילו אותי הלום
אך היו כרוכות בתשלום כבד מנשוא
מנסה לזכור שמה שהיה היה
והעבר בונה אותנו ומחשל
ממנו אנו למדים מאיזה חומר קורצנו
אנשים תמיד אמרו לי שאני עשויה מחומרים עמידים
ממשהו אחר, אחרת לא הייתי שורדת כפי ששרדתי
אחרת לא הייתי מצליחה למרות הכל לחייך ולשמור על שמחת החיים שלי.
תמיד הרגיז אותי שכך ראו אותי
לא כי לא הערכתי אותם אלא כי זה שם אותי תמיד בעמדה
בה אני עוטה גלימת קסמים, בה אני עמידה בפני הכל
אף פעם לא קיבלתי את המקום להיות הפגיעה, זו שלפעמים גם נשברת.
אל תטעו במקום הזה יש הרבה יתרונות
בגללו תמיד הייתי ראש השבט בין חבריי
בגלל זה זכיתי להציל מספר נשמות
בגלל זה יש לי חבריי אמת
בגלל זה תמיד קיבלתי את המקום בו אנשים נתנו בי אמון מוחלט.
אני משערת שמסעותיי בארצות נכר אלו אמורים להכין אותי לעומד לבוא
לפתוח אותי ואת נשמתי למרות הקושי הרב שבלבקר בהם.
לפני 12 שנים. 4 בפברואר 2012 בשעה 0:01