יש איזון עדין מאד בין השכל לנפש
הנפש הינה מועדון הריקודים של האדם, הכל משתולל שם ומקפץ
נמצאים שם הזכרונות שיושבים על הבר
הכעס והכאב משתכרים ומחפשים עם מי ללכת מכות
הילדותיות מקפצת ומסתובבת לה על רחבת הריקודים
החוזק עושה פטרולים סביב רחבת הריקודים ומקפיץ את שריריו החסונים
הלב יושב בספה בקצה ומתרפק לו
האומץ עומד על השולחן ומענטז.
השכל הינו המאבטח של המועדון
הוא סלקטיבי מעין כמוהו
והוא איננו חמוש ברשימת מוזמנים לאירוע
הוא צריך להיות חד
להישמר מפני מי שהוא מכניס למסיבה
לדעת שתפקידו הוא להכניס את מי שידע
לערבב היטב את מי שבפנים לאיזון עדין
בין הטירוף לשפיות, להגיע לקצה ולבעבע אך לא לגלוש
אבל אולי המסיבה כן אמורה לגלוש אל מעבר לגבולות החושים?
מעניין מה קורה כאשר המאבטח יוצא לחופשה? הייתכן שהמועדון יהפך להיות למסיבה הכי טובה ומוטרפת בעיר?
לפני 12 שנים. 6 בפברואר 2012 בשעה 23:26