אמת

אני ואדוני הדרמנו לאילת כדי לברוח קצת מהחיים ולהשתקע בעצמנו.
מוניקי היות והיא יודעת מה אדונה אוהב התלבשה על מנת שיהיה לו במה להשתעשע בדרך
היא שמה חולצה עם מחשוף, חצאית ומגפיים
כבר בתחילת הדרך מוניק שמה לב למצב רוחו הממזרי של אדונה וחייכה
מפעם לפעם אדוני חייך אליי והוסיף טפיחה על הירך, או צביטה קלה לאחד משדיי
מאד שמחתי שהחלונות היו סגורים שהאנשים מסביב לא ישמעו את הגניחות שיצאו מגרוני מעת לעת
האמת כלום לא הכין אותי למה שעמד לקרות
הגענו לכביש הערבה ואדוני הכריז על כך כדי שלא אפספס
ובאותה הנשימה החצאית שלי החלה להתרומם לאיטה תוך כדי חבטות על ירכיי,
עדיין מוחה של מוניק לא עיכל את העומד לבוא.....
רק כשאדונה משך את שערה וסתר לה היא התחילה להפנים שאדונה מתכנן לה משהו טוב במיוחד
לא עברו 30 שניות ורגליי כבר היו מפוסקות ובמוחי אני אומרת לעצמי הרף עלה, עכשיו זה ביום לעיניי כולם
אני חששתי, מוניק חייכה בממזריות וזנות'לה היתה בשמיים
זנות'לה תפסה פיקוד על העניינים וככל שאדונה חובט ברגליה וצובט את פטמותיה רגליה טיפסו במעליי תא הכפפות
כשאדונה חדר אליה באצבעותיו כבמלאכת מחשבת היא כבר היתה במקום אחר שכחה את כביש הערבה שכחה שיש רכבים שעוברים לצידם וממולם, כולה מתפתלת ונאנחת, כולה חשופה אל מול כולם.
אדוני יודע להטריף אותי היטב וכשביקשתי אישור מתחנחן לגמור הוא דרש ספירה של 5 (כן אדוני גם חנון ורחום ....אחרת היה דורש ספירה של 10) ואני כבר במקום אחר בקושי רב הצלחתי לספור, בכל מספר שאני קוראת אני נלחמת עם רצונותיו של גופי
ואדוני כמנגן עם חשקיי מלודיה מורכבת, מטריף אותי עד כלות
כשהצלחתי לבסוף לסיים את הספירה גמרתי בקולי קולות, התפתלתי נראה לי שגם החלונות הסגורים לא הואילו במקרה זה
וכשחזרתי להכרתי פתאום קלטתי שיש רכב ממולנו כולי האדמתי וקפצתי להסתדר ... אדוני גיחך ועיניו היו משועשעות מהתחסדותי
הרי אדוני מכיר את זנות'לה שלו ולמה היא מסוגלת 😄