אמת

כמו רובנו שבדרכם לאילת עוצרים אצל הכושי כך גם אנחנו
רק שמוחה הקרימינלי של מוניק ותאבונה הבלתי נדלה של זנות'לה רואים דברים בפרספקטיבה קצת אחרת
כשעברנו בין מתקני המקום אדוני קלט את המבט הממזרי בעיני ושאל למהותו
חייכתי נבוכה ואמרתי לו שאני רואה לפעמים דברים בצורה קצת שונה מאנשים אחרים
תשובתו היתה אני יודע, אז מה את רואה?
וזו היתה תשובתי:
את המאהלים הייתי הופכת לחדרי חשק עם לפידים בכניסה כדי לחדור אל חוריי עמוק עמוק
את כיסאות העץ עם משענות המתכת ניתן להמיר לכיסאות קשירה בהן אתה "תשחק" בי כפי שאני אוהבת כ"כ
את הכלוב הנטוש ניתן להפוך לשלי ולתת לי לשחק עם עצמי
ואת צינורות המים הרחבים התלויים ממעל ניתן להפוך למוטות לקשירת ידיי לצורכי הצלפות, חבטות ולכל מה שעולה במוחו של אדוני
אדוני חייך ואמר לי מוחך מעלה רעיונות זדוניים ביותר
ואני מחייכת, מנשקת אותו ואומרת מה אני אעשה שיש לי מוח שכזה 😄