אמת

היא יודעת שאין לה מה לעשות בנידון
הוא שם והיא פה על ארבע
כפופה לרצונותיו ככל שתילחם
הוא יתעקש יותר ויותר
ישמור על מרחק
ואילו היא לא טובה בסיטואציות הללו
אבל היא יותר גרועה בלהתחנן
היא מחליטה להירגע לשמור על קור רוח
היא שומעת את קוביות הקרח מתנגשות זו בזו כשהוא לוגם מהכוס
לפתע שקט ורק קול נשימותיו המתקרבות מעיד על מיקומו
היא מרגישה את אצבעותיו חודרות לתוכה בבת אחת
היא גונחת בקולי קולות, הרי מוניק השתוקקה לחוש בקרבה הזו
הוא שולף אותן מתוכה ואומר : עכשיו תתחנני
מוניק נדה בראשה לשלילה והוא מושך בשערה בחוזקה
תתחנני אמרתי, והיא ממשיכה בשלה
משיכה קלה באטב שבפטמתה מזכירה לה את מעמדה
"אדוני בבקשה תחדור אליי, חוריי משתוקקים אלייך כל כך"
כבר יותר טוב הוא אמר והוריד את מוניק מהבר
הוא הוביל את מוניק דרך החדר אל מבעד מה שהצליחה לפענח כדלתות
לפתע הוא עוצר, היא שומעת משהו נפתח ואז חשה בקור עז
הוא הוביל אותה פנימה כופף אותה וקשר את ידיה
פטמותיה מתקשות מהקור והכאב מהאטבים ניהיה חד יותר
הוא החליט לוותר לה והוציא את האטבים מפטמותיה והיא צורחת מהצריבה שהתפשטה בשדיה
עורה סומר והיא מתחילה לרעוד מהקור
אדונה יודע שזה השלב בו צריך לחמם את הגוף כדי שהיא לא תכנס לשוק
והוא מתחיל לחדור לאחוריה, היא גונחת ונאנחת
אצבעותיו מתחילות לפלס דרכן אל החור השני שלו
וגופה נכנס לאקסטזה, לא לגמור הוא מורה לה
והיא קשה לה לשלוט על גופה
אז היא נלחמת בדחף רוצה שאדונה יתגאה בה
הוא מוציא את אצבעותיו מתוכה וממשיך בקצב לחדור לישבנה
הוא סותר לה מדי פעם כדי להוציא אותה מאיזון
כשהוא עומד לגמור הוא מסיר את כיסוי העיניים ממנה
ומגמיר גם את מוניקי שלו
ואז משחרר אותה מקשירתה והיא כולה רועדת מהחוויה ומהקור
עיניה פעורות, מנסות להכיל את החוויה
הוא מוביל אותה מחוץ למקרר הענק אל תוך הבר
ומושיב אותה על הספה חצי שכובה עליו
היא עדיין רועדת מהאינטנסיביות של החוויה
אך מצליחה ללחוש שאלה : "האם אדוני מרוצה מהחורים שלו?"