אמת

לכולנו יש מסכות שמשלימות בעיני רוחנו את מי שהיינו רוצים להיות או מגוננות על מה שהולך בפנים

יש שמתיימרים להסיר את מסכותיהם ומתיימרים שהם יכולים להסיר את המסכות של האחר

לא חושבת שיש מישהו שבאמת יכול להסיר את כל המסכות ממנו

כי זה אומר להשאר ברמת הגולמיות עם עצמך

וכמו שנאמר ב OZ : "WHO THE HELL WANTS TO BE CONFRONTED WITH HIMSELF 24/7"

הפרשנות שלי לזה: מי לעזעזל רוצה להתמודד עם האמת האמיתית לגבי עצמו כל שנייה בכל יום לשארית חייו.

לא משנה כמה אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו אנשים טובים, נדירים, חכמים, מדהימים וכו'...

האמת היא שאנחנו לא, הטבע האנושי או הטבע בכללותו מונע זאת מאיתנו

אין טוב בלי רע, יין ויאנג, חוק האיזון וכן הלאה....

אבל העמדת הפנים הזו לפחות גורמת לנו לשאוף להיות כאלו וגם זה משהו (ולא אני לא מזלזלת בכך).

ולמה החלטתי להתפלס על כך... בטח ובטח לא על מנת לחנך אף אחד/לטעון לידע כלשהו/להראות תובנות רמות מעלה

ובכן, בתקופה האחרונה יש שעון חול ומאזניים על צווארי,

כל הזמן נעה על גבולות לא ברורים

כל יום יכול להיות גורלי

כל יום עלול לטמון בחובו סיטואציות שמעמידות את האנושיות שבי בסימן שאלה

כל יום אני מגלה את הברוטליות שבי

כל יום אני מגלה את האנושיות והחמלה שבי

וכל יום אני שואלת את השאלה עד מתי האדם יגבור על הסיטואציה עד אשר הסיטואציה תשתלט עליו.