לפני 7 שנים. 22 ביוני 2017 בשעה 13:47
אני מוצאת את עצמי כל פעם מחדש מכווננת יותר טוב את הטרמינולוגיה של הדברים אחרי אין ספור שיחות עם שולטים/ות נשלטים/ות והכי חשוב בהתבוננות עצמית אחרי אין ספור שנים בתחום אני מוצאת את עצמי מגדירה מחדש מהו סשן טוב:
סשן טוב זה מוות קטן ולאחריו קימה מחודשת לחיים.
ועכשיו לכוונת המשורר (משמע אני 😄 ) : בכל סשן שבו יש התמסרות אמיתית אנו נותנים חלק מאיתנו ונפרדים ממנו ואם הסשן ממש טוב מדובר בשחרור משהו שעצר אותנו, פגע בנו, הכאיב לנו כדי להגיע לשם אנו עוברים סוג של אבל, אך דרך ההתמודדות עם הכאב אנו מגיעים אל הספייס והיציאה ממנו הינו הקימה לחיים, הנשימה הראשונה המשחררת לעולם חדש ללא אותו חלק.
