לצעוד לתוך החדר הרחב הזה במלון
חלונות פתוחים ובריזת הים נכנסת
רצפת פרקט הדובדבן מבריקה ומשמיעה את נעימת עקביי צעד אחר צעד
במרכז החדר פסנתר כנף שחור מבריק ואתה שעון על הקיר ממול בחליפה המדהימה שבחרתי לך זו שמבליטה כל קימור, כל שריר בגוף שלך.
אני פוסעת לכיוון הפסנתר בשמלת הקולר השחורה שרכשת עבורי
אתה מסמן לי באצבעותייך לרכון על הפסנתר ונעמד מאחוריי, מפסל את גופי עליו כרצונך, ברכי שעונות כנגד השרפרף, שדי מונחים על הקלידים, צוארי מושם על סף הפסנתר וידי מחבקות אותו.
אתה מכסה את עיני ואני שומעת אותך מתרחק. אתה לוקח את הקין ומתחיל לחבוט בישבני כל חבטה מרטיטה את גופי וגורמת לשדי ללחוץ על הקלידים כך שיוצא מהם צליל חלוש.
אתה מחליט להגביר את הקצב ומוציא את שוטך מצליף קלות ואט ואט מעלה את החוזק ההדף גורם לשדי ללחוץ חזק יותר על הקלידים וצלילם מתחיל להשמע חד יותר.
ואז אתה מחליט להשתמש בכלי האכזרי ביותר באמתכתך - ידייך וחובט בישבני בחוזקה רבה כ"כ עד ששדי צונחות על הקלידים ומוציאות מהם צווחה צורמנית.
אתה הופך אותי ומרים את רגלי על השרפרף תופח על ירכיי ונושך
שורט את החזה שלי, את הבטן גורם לישבני לקפץ על הקלידים, מחדיר את אצבעותיך ומחכה לקריסתי.
אתה מלטף עכשיו מעביר אותי אל הריצפה, שם אותי על ארבע וספק מלטף ספק מושך את שערי
אתה מתקרב אל אוזני ושואל של מי את? ואני בקול חנוק עונה שלך אדוני... ואז אתה חודר בחוזקה אל החורים שלך....
