התחלה חדשה

מין יום כזה. מלא בכאב לב ורחמים עצמיים.. אלו שהשכלתי לדלג בין הטיפות שלהם בחודשים האחרונים..
המבול חזר.. והוא מציף אותי והוא מכביד עלי.. ופשוט אין לי כוח.. אין לי כוח!!!
זאת תחושה כל כך מוזרה, תיסכול מהול בחוסר אונים... אני (באופן הכי מילולי של המילה) מרגישה אותו מציף אותי מכפות הרגליים עד הגרון.. ואני מתה, פשוט מתה להקיא אותו החוצה... לשחרר את הכל.. להתנקות..
אני לא מצליחה לבכות... אני תמיד על סף.. זה מוציא אותי מדעתי..
אני מפחדת שזה חוזר.. הבילבול, הדיכאון, העייפות וכל החרא הזה...
אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות.. כבר יותר מדי זמן.. אבל אני לא מסוגלת.. פשוט לא מסוגלת..

בא לי לבכות
בא לי לברוח
בא לי להיות לבד
בא לי זיון חזק כזה שישתיק אותי..
בא לי לישון
בא לי להפסיק להיות כל כך דרמטית ולקחת ת'דברים בפרופורציות..
בא לי להיות לבד
בא לי להיות לבד
בא לי להיות לבד!!!