התחלה חדשה

עשית לי לחשוב וחשק לכתוב.

התמונה של הגוף המפוסל שלך על ארבע, מתכווץ, מחכה למכה שוודאי עומדת לנחות לא עוזבת את ראשי..

האם יהיה לי נעים לעמוד מעליך? להחליק עליך את רצועות העור השחורות, הן ילטפו את האשכים, יגעו לא יגעו, ילטפו לאט ויעלו מעלה, באיזור פי הטבעת הן יתאספו להן יחד.. פינותיהן ישרטו קלות את ישבנך. 

אמשוך את ידי מעלה במכה, ישבנך יעלה בתנועת רדיפה קטנה אחר קצוות הרצועות, יבקש עוד ליטוף אחד..

אולי אעשה סיבוב נוסף, נעים כזה , איטי.. 

אולי לא, אם יבוא לי.

אולי במקום אנחית את השוט על ישבנך, אביט בך נאנק.. הוא יאדים. אולי יתנפח פסים פסים..

אעביר אצבעותיי על הצלקות הזמניות שהשארתי בך.. אולי אקנא וארצה משלי.. אולי אתמוגג עליהן וארצה לתת בך עוד.. ועוד..

הסתקרנתי:)