אני

סוחב עלי צלקות,

צלקות שלא רואים אותם,

צלקות שעשו אותי למי שאני היום.

העובדה שאני בוחר כל שנה לאיזה בית עלמין ללכת,

מעידה עד כמה הצלקות הן עמוקות.

מצד אחד לא אני שוכב מתחת לאדמה,

ומצד שני אני צריך לסחוב את הכאב כל החיים.