מהגיגי ליבי

אני בטח לא מחדש לכם כלום בזה,
אבל ריח, ריחות ספציפיים, יכולים להביא לרמה גבוהה מאוד של גירוי.

זה קרה לי שלוש פעמים בחיי.

בפעם הראשונה - בגיל 9, באותו אירוע שכבר דובר עליו בבלוג הזה.
עד היום אותו ריח רודף אותי.
הבעיה עם ריחות - שקשה מאוד לשחזר אותם, ואני בספק אם אוכל
לשחזר את אותו הריח שלה...

בפעם השניה שזה קרה לי - זה היה עם אנה (גם עליה סיפרתי כאן)
זה לא היה בדיוק ריח מלבב - ממש לא.
מדובר היה בהבל פיה (הבל פה הוא אחד הריחות שיכולים להטריף בסיטואציות מסויימות)
אולם במיקרה שלה - הריח שלה אחרי שעישנה מלבורו או גראס.

הריח עצמו לא ממש גירה אותי -
אולם הנשיקות המדהימות שלה - יצרו אצלי התניה פאבלובית קלאסית -
מה שגרם לריח עצמו להיהפך עם הזמן למושך יותר ויותר.

בפעם השלישית - מדובר היה בריח ואגינה של מישהי.
איך אומרים ?
הריח של הכוס שלה הטריף אותי...

מה שהיה משעשע הוא - שזה היה באמת באמת ריח נעים.
בהתחלה ייחסתי את זה לעובדה שמוצאה מברית המועצות לשעבר,
וחשבתי שזה משהו שמאפיין את הבחורות מאותו איזור.
(הייתי תמים מאוד, והיא היתה הסובייטית הראשונה שלי)
מאוחר יותר התברר שבסך הכל מדובר בתחתונית ריחנית שהיא השתמשה
בה על בסיס קבוע (אני לא זוכר מאיזו חברה)

הקטע היותר משעשע בסיפור זה, הוא...
שכמה שנים לאחר מכן, בעודי מבקר אצל מישהו - בפעם הראשונה,
פתאום אני קולט שאני מריח את הריח הזה -
הריח של הכוס שלה...
זה הדהים אותי (ברור שהבנתי שלא מדובר במישהי מחורמנת במיוחד שהיתה בחדר)
והתחלתי לחפש אחר מקור הריח.

בסופו של דבר התברר שמדובר בבקבוק עם שמן ריחני,
זה עם המקלות.
ושהריח האמור היה לבנדר מעורב בפאצ'ולי.

מיותר לציין שכמה ימים אחר כך, הלכתי לקנות בדיוק את אותו
הבקבוק - בדיוק מאותו מקום.

הייתי רווק, גרתי לבד, והדירה שלי הריחה כמו כוס סובייטי...

עכשיו כל מה שנישאר לי לשחזר את הריחות האחרים.