דוסטוייבסקי זה לא

אני אעבור איתך על זה מההתחלה, אתה תראה,
בסוף אתה תבין.
אז ככה,
הכל מתחיל מהמילה 'זונה'. הרי את, מקודשת לי בהיותך זונה. ועל מה ולמה אנוכי זונה? נחזור אל המקורות. זונה היא נקבה שמזדיינת בשביל כסף. נקבה שאין לה דבר להציע מלבד הגוף שלה, ולא תשרוד בחיים, מבלי להשתמש בו.
נקבה עד כדי כך עלובה, שכדי לשרוד, היא צריכה להשתמש בעצמה ככסף. לשים עצמה כחסרת חשיבות מתחת לצרכים שלה, ענייה, נתונה לחסדי איברי המין של הלקוחות שלה. נשיים, גבריים, מאחורה מקדימה, מה זה משנה. אממה, אני לא מקבלת כסף. שקל לא רואה ממך. טוב, הבאת חלב, הורדת את הזבל. זה לא הופך אותי לזונה.
אתה נותן לי את הזין האגדי שלך, גלוריוס דיק, ובתמורה אני מקבלת צומי, אתה שם עליי משהו, משהו.
זה הרבה יותר גרוע מזונה,
מה שמוביל אותנו ישירות אל השרלילה. סתם שרלילה, כן? אם לא היית מעיף לך סטירה אם היית בוגדת בךף
הייתי מזדיינת עם כולם, לא? ככה אתה אומר לי. ואז אני אומרת, כן אדוני. ואז עומד לך.
ישר עומד לך.
טוב, לא ישר. חצי עומד, בסדר?
אחלה.
אחרי שסיימנו עם הזונה, והשרלילה, ופה כאפה, וקצת תירק לי בפה, וקצת תעקם לי את היד וקצת תזיין לי את הפה,
הגענו ל'אפס'.
"את אפס, את כלום. שום דבר בכלל. מה את בלעדי? את שווה זין. וגם זה רק כשהזין שלי בתוכך"
לא, תגיד את זה כאילו אתה מתכוון לזה. מה אתה צוחק?
נו.
הונילים האלה...
תנסה שוב.
הו. עכשיו אנחנו מתקדמים לאנשהוא. ואז אני מתחננת. אתה צריך להבין שזה מאוד חשוב שאני אתחנן.
תסתכל לי בעיניים, תראה כמה אני רוצה.
תראה כמה אני רוצה אותך. בתוכי, שם ופה, ועליי. בשיער, בנחיר, נתקע לי בשיניים. תסתכל כמה אני רוצה אותך.
ואני רוצה לראות בעיניים שלך שאתה רוצה שאני ארצה.
מסובך לך משפטים מורכבים? טוב, אני אסביר לאט. אני רוצה.
שאתה תרצה.
שאני ארצה.
אני רוצה שעצם ההתחננות תכווץ לך את הפופיק ושהוא יעכל את המוך שלו עצמו. אני רוצה שזה יעמיד לך, שאני יודעת, שאני כלום בלעדייך.
ואז
פה אתה מזיין אותי.
מה איפה? איפה שבא לך. אל תשאל אותי. זה לא מעניין מה אני רוצה.
מה אתה רוצה? אני בשבילך. אני למענך.
I AIM TO PLEASE.

מבין?
אני יודעת שזה נראה לך מוזר, בעצם. סה"כ אני רוצה שקט. אז מה שאני מוצאת את כל השקט הזה רק בשלולית של שתן? מה, אם תעליב אותי לא אבכה? אבכה, אבל אאונן תוך כדי. אם תצבט אותי לא יכאב? יכאב, אבל ירטב לי. אני בן אדם,
אבל לא בא לי להיות.

לא, אה?
חבל.