דוסטוייבסקי זה לא

יש לי רעיון. אתה תשכב על הגב ואני אשב על הברכיים שלך, אני אלבש גופייה ורודה בכתפיות ספגטי. אתה תלטף את הירכיים שלי ותגיד, "יופי. ממש יופי" ותעקל שפתייך לחיוך. שינייך הצהובות מעט יאירו אליי בחשכה, ואני אגע בעצמי. האצבעות שלי יפסקו את שפתיי וילטפו בעיגולים עדינים את הדגדגן, הרטיבות שלי תלכלך את העור שלך ואתה תחייך. זה מדגדג. "יופי, חמודה שלי. יופי",

אני אדחק את האצבעות שלי לתוכי ואגנח. אני אשתולל. ארטיב. אשחק בשיער. הכתפיות יחליקו מן הכתפיים שלי ושד אחד יציץ לחלוטין ובשני רק שמינית פטמה, "כל הכבוד, זה יפה מאד. תמשיכי".

אני אעביר את האצבעות בשיער שלי, והוא יתפרע, הוא יעמד ויתנפח ואני אזיע במצח, כי אני חושבת על הספר ההוא שקראתי, ואיך הדמות יושבת אל מול נערה טובת מראה ומחכה שתפסק רגליה על מנת שתציץ ולו לשניה אל תחתוניה הצחורים ואיך הוא גמר אל תוך דפי הקלסר שלו והזרע טפטף כנגד המשוואות והנוסחאות ואז הלכה הדמות אל ביתה ובאותו הלילה חלמה על ערוות פעורות. ואני אחשוב איך אחרי שקראתי את הקטע הזה בדיוק סגרתי את הספר, כי חשתי צורך להרהר בנאמר. ערוות פעורות. פעורות ערוות. ואני חושבת על הערווה הפעורה שלי בזמן שאתה תנגב את האגלי הזיעה בגב היד שלך ותגיד, "עוד קצת חמודה, זה תיכף נגמר, טוב? עוד קצת".

אני אאנק ואחנק, ודמעות קטנות יגלשו במורד הלחי שלי ועינייך יתמלאו חמלה. אתה תלטף את הירך שלי, ואני ארגיש את זה בכוס ובלב ובמחזור הדם שלי. טביעות האצבעות שלך יתיכו את עצמן כנגד בשרי ויהיו שרידי קווים בתוך הכדוריות האדומות שלי והן יגרמו לשיערות הקטנות שעל אצבעות הרגליים לסמור. לשנייה הלב שלי יחדול מפעימותיו וכשישוב לעבודתו חזי יפעם באחת וישאב ממני אוושת בהלה. בעודי מרוכזת אין קץ בקמטים הקטנים שעל שפתייך היבשות, אני ערה עד כאב לכל פעילותיהם של איבריי הפנימיים. אני חשה את הטחול, ומי הקיבה, ואיך הריאות שלי מתמלאות ושוב מתרוקנות עד שאמרת, "רק עוד מעט. עוד קצת. אני מבטיח לך שבסוף הכל יהיה יותר טוב", 

וכשאגמור, אתכווץ ואחנק ואגנח ואנשום קצת יותר מדי מהר ואני אשפריץ זרמי נוזלים קטנים אל תוך העור שלך ואתה תחייך ואני אסמיק. "לא נורא חמודה, את תנקי. הכל יהיה בסדר."

ואז אני אשכב עלייך, ואשים את הראש על החזה שלך, והגופיה שאני כבר חצי לובשת תנגב את הבטן שלך, ואני אלחץ חזק יותר כנגד פלג הגוף העליון שלך, ואני רוצה להספג אל תוך השומן שלך, ולהשאב אל הפופיק שלך ולשחות בחלקיקים קטנים בשקע שבין הצוואר לכתף שלך. 

אתה תלטף בשיער שלי ואני אחשוב על הפעם שבה השתנת עליי במקלחת, ועמדנו אחד מול השני, והרגשתי את הזקפה המתעוררת שלך בבטן שלי, והידיים שלך סיבנו את העורף שלי, ולשנייה נוזל חמים וממוקד נשפך על הרגל שלי, ולחשת לי באוזן, "תרגעי,"

ולקח לי קצת זמן לעכל את המהות של השתן שלך בין האצבעות של הרגליים שלי וכשהסתכלתי מטה נשקת אל קודקודי והנוזל הזהוב גלש מסביב ללק האדום המושקע שעשיתי לכבודך אתמול. וליטפת את גבי וזרקת ראשך אחורה באנחת שחרור ואמרת שרצית כל כך הרבה ואני אחשוב אם רצית להשתין או רצית להשתין עליי או שמה.

אבל אני לא אגיד דבר ואני אחייך ונצא מהמקלדת ונשכב ערומים אחד לצד השניה ואני אחשוב שאתה יפה בחיוך הצהוב מעט שלך והאוזניים הבולטות והשיער הדליל הזה והעיניים העצובות והעצמות הארוכות האלו שלך והכרס החמודה והשיערות שמקשטות את חזך ומתוכן מבצבץ תליון שרשרת כסוף ואני חשבתי איך בא לי ללכת לאיבוד בתוך היער השעיר והיפה הזה, וכשאגיע אל התליון, אני אשכב עליו ואשתזף בתוך בריכה ערומה של ברק מסנוור, 

ואני חשבתי כמה יפה אני איתך, ואיך הקימורים שלי נראים טוב והשיער שלי מסתדר, ואיך אני יפה אני איתך. ואיזה יפה אתה איתי. ואיך אנחנו ציור של איגון שילה, והאיברים שלך בתוך האיברים שלי, והראש שלך במקום החזה שלי, והשפתיים שלי במקום הביצים שלך, והאוזן שלך איפה שנקודת החן שלי ליד העין, והפופיק שלך בין אצבעות הרגליים שלך, ואיזה יפה אתה ואיזה יפה אני ואני ואתה, ואתה ואני ואנחנו ציור של איגון שילה.