בובה של החיים

כדי לספר את הסיפור הזה כמו שצריך, אני צריכה להתחיל מההתחלה...

12.02, יום ראשון

אדוני אוהב מאוד לאתגר אותי. לתת לי משימות מיוחדות. לדחוף אותי לקצה. ובעיקר, לתת לי לחוות כל פעם דברים חדשים.

במשך תקופה מסוימת הוא הכין אותי לחדירה אנאלית. קיבלתי הרבה משימות שקשורות לכך... פעם אחת הסתובבתי עם פלאג עמוק בתוכי למשך יותר מחצי יום. פעם אחרת הוא דרש שאגמור רק כשאני מזיינת את עצמי אנאלית עם ויברטור. ואני מוכרחה להודות שהייתי נורא מופתעת ושמחה לגלות שאני אוהבת את החדירה האנאלית, וממש מתחרמנת מההרגשה הזו...

באותו יום ראשון, קבעתי עם אדוני שניפגש לסשן. הייתי ממש חרמנית. רציתי אותו בתוכי. רציתי כל כך להרגיש שוב מחוברת אליו. כשאמרתי לו שהכוס שלי התגעגע אליו, הוא ענה לי שהוא חושב שהגיע הזמן שגם התחת שלי ילמד להתגעגע לזין שלו 😄

נסעתי אליו כשהפלאג בתוכי. ידעתי מה מצפה לי... וחיכיתי לזה. הגעתי אליו הביתה - חיבוק חם, נשיקות, והופ, אני עירומה בסלון שלו.
מהר מאוד הייתי עם הברכיים על הרצפה, התחת באוויר, הבטן והחזה על הספה. הוא התיישב מאחוריי... שיחק קצת עם הפלאג בתוכי... ואז הוציא אותו ממני. הוא התקרב אליי - ולראשונה הרגשתי את הזין שלו על התחת שלי. וזה הרגיש כל כך טוב... להרגיש שם זין, הזין שלו, ולא סתם גומי. כן, הייתי לחוצה. אבל רציתי את זה. חיכיתי לזה ממש.

ואז - הוא התחיל לחדור אליי... והחליק קצת פנימה. יותר ממה שהוא התכוון. כנראה שהייתי נורא פתוחה. וזה פשוט כ-א-ב. אני חושבת שממש צרחתי באותו רגע... אבל הוא יצא ממני מהר, והתחיל שוב, בעדינות. הוא חדר אליי ממש בעדינות, לאט לאט, מכניס כל פעם עוד קצת מהזין שלו לתחת שלי... נותן לי להתרגל, להרגיש. הוא נע בתוכי לאט, והתחיל לזיין אותי... כשרק חלק ממנו בתוכי. וזה הרגיש מדהים. שכבתי שם על הספה, עצמתי עיניים, נתתי לעצמי להרגיש והתחלתי לגנוח... פיזית - ההרגשה הייתה מדהימה ומחרמנת. ומנטאלית - אהבתי את המחשבה שעכשיו, ממש עכשיו, הוא מזיין אותי בתחת. לא פחות ולא יותר.

אבל למה שהגיע אחר כך - לא ציפיתי. אחרי כמה דקות של זיון עדין, פתאום - הוא החדיר את כל הזין שלו לתוכי - בחוזקה. בבת אחת. קפצתי מהספה וצרחתי מכאב. הרגשתי את השריר שלי מתרחב ונמתח. ההרגשה הפיזית הייתה כמעט בלתי נסבלת, לא הייתי מוכנה לזה כל כך מהר. התחלתי לבכות. אני שונאת לבכות במהלך סשן איתו. אבל... ככה הגוף שלי מגיב לכאב. ולא יכולתי לעצור את הדמעות. הוא מייד התחיל לזיין אותי כ"כ עמוק וחזק. בתנועות מהירות. הוא אחז בעורף שלי והצמיד אותי לחלוטין לספה. בשלב הזה - התחננתי בפניו שיפסיק. בכיתי. ובכיתי. וצרחתי. התחננתי שייצא ממני. או שלפחות יאט את התנועות שלו. כל מה שיכולתי להוציא מהפה שלי היה "בבקשה... בבקשה... אני מתחננת לפנייך", שוב ושוב ושוב.

אבל הוא... רק הגביר את האחיזה שלו בי. הרגשתי את היד שלו מתהדקת עליי. הגוף שלו החל לנוע בתנועות מהירות יותר ויותר. חייתיות כמעט. הרגשתי שהבכי שלי הוא זה שמניע אותו כך. הכאב שלי. יכולתי להרגיש כמה הוא נהנה. ובתוך כל הכאב הזה, פשוט רציתי לגרום לעצמי לסתום את הפה שלי - כי הוא כל כך נהנה. וזה כל מה שחשוב. הרגשתי את העונג שלו - וזה היה מחשמל. והבנתי - שהוא נהנה כל כך כשאני ככה. כשאני כואבת. כשהוא סוג של אונס אותי. הוא הרי אמר לי כל כך הרבה פעמים בעבר שהוא רוצה את זה.

ואני מצידי, כשהוא העלה את הנושא, לא יכולתי להסתיר את העובדה שאני מתחרמנת ונדלקת מהמחשבה על חוויה כזו. בהתחלה לא אהבתי את המחשבות שעוברות לי בראש... אבל פשוט קיבלתי את זה, ואפילו התלהבתי מהרעיון הזה. שישתמשו בי באופן הכי אגרסיבי ולא מתחשב שאפשר... ושלא משנה כמה אתנגד - הגבר ישתמש בי כחפץ לסיפוקו האישי. ולכן, הייתי כל כך מופתעת שאני מרגישה... רע. שבפועל - היה לי קשה לקבל את זה שהוא כופה את עצמו עליי. וזה אפילו לא היה אונס אמיתי. אבל עצם ההבנה שהוא נהנה כל כך לעשות משהו בניגוד לרצוני, להשתמש בי כך, בפעם הראשונה שאני חווה חדירה אנאלית - הכאיבה לי. וכבר לא רק פיזית. כאב לי, ואפילו הפחיד אותי, שהוא כל כך מסופק מהכאב שהוא גורם לי להרגיש. מהר מאוד ניסיתי לתפוס את עצמי... הרי בכל זאת, יש לו, או לפחות היה לו, קשר לעולם הבדס"מ. כאב וסאדו הם חלק מהעניין. וכן, זה חלק ממנו. ולמרות שאני אוהבת את כל כולו, אני לפעמים חוששת מהצד הזה שלו. ובאותו רגע, למרות כל המחשבות הקודמות שלי - ההבנה שהוא נהנה מהכאב שהוא גורם לי - כאבה יותר מהכל.

ולמעשה, הוא מעולם לא כפה את עצמו עליי באופן הזה. כשביקשתי ממנו להפסיק, כשהוא הרגיש שאני רצינית, הוא הוריד הילוך. ולכן לא הבנתי... למה? למה לעזאזל הוא לא מפסיק, אלא רק להפך? למה אני כל כך חלשה ולא יכולה להעיף אותו ממני?

ואז... זה הסתיים. הוא יצא מתוכי. הוא הורה לי להוריד את הראש, כשהוא קרוב לרצפה, וגמר על כל הפנים שלי. את החלק הזה, כשהוא ממלא אותי בזרע שלו, אהבתי, כמו תמיד.

בהתחלה, הוא לא הבין שמשהו לא בסדר. או לפחות רק התנהג כך. התלבשתי במהירות. והדמעות שוב צפו. הוא שאל אותי למה אני בוכה. הוא חיבק אותי חזק אליו, טמנתי את הראש שלי בחזה שלו, שאפתי את הריח שלו. הוא ליטף את הראש שלי ואז שאל "את בוכה כי אנסתי אותך?"

לא יכולתי לענות. פשוט לא יכולתי. לא הוצאתי מילה מהפה שלי במשך כמה דקות. ואז עניתי שאני לא יודעת למה אני בוכה. לא יודעת. לא יודעת! כשאני אדע למה אני בוכה - אני אספר לך, אמרתי לו.

וככה נגמר הסשן. יום למחרת - הסתובבתי בתחושה כל כך כבדה. היה לי קשה לקבל את העובדה שאדם שאני כל כך אוהבת וסומכת עליו - פגע בי ככה. לא הבנתי איך הוא עשה את זה בפעם הראשונה שאני חווה אנאלי. זה השפיע עליי עד כדי כך - שאני חושבת שחוויתי התקף חרדה בגלל זה באותו בוקר.

מאוחר יותר, דיברתי איתו. סוף סוף הצלחתי להגיד לו את כל מה שאני מרגישה. הכל. לא החסרתי כלום. והרגשתי שהוא כואב. שהוא מבין. הוא אמר לי שהוא לא מתחרט על מה שהיה, אבל שהוא מצטער על שפגע בי וגרם לי לבכות. הדבר שהכי הכאיב לו היה שאמרתי לו שאני חוששת מלהיפגש איתו שוב. אבל... כשהוא הציע להגיע אליי באותו רגע ולתת לי חיבוק - לא יכולתי לסרב. ועוד באותה שעה, הוא הגיע אליי ונתן לי חיבוק גדול ועוטף.

התחושה הקשה המשיכה ללוות אותי עד לבוקר למחרת. אבל למזלי, יש לי מעין יכולת שכזו לעשות סוויץ' מהיר בראש, להתנתק מדברים ופשוט להחליט אקטיבית איך אני מרגישה לגבי משהו. וכך היה. קמתי בבוקר עם ההחלטה להניח לזה. לא לסווג בראש את החוויה הזו כרעה ולפגוע בעצמי בעתיד, אלא כחוויה שלא נהניתי ממנה, או יותר נכון, רק מחלק ממנה. כי בשורה התחתונה - ידעתי שאני כן אוהבת אנאלי, ושלא נפגעתי באמת. אמנם עדיין חששתי מאוד לחוות שוב חדירה אנאלית, אבל פשוט הנחתי לזה. כבר אחרי שבוע - כמעט ולא היה זכר להרגשה הזו. וכשהוא אמר לי שהוא רוצה מאוד לזיין אותי שוב אנאלית, שזה בוער בו, שהוא רוצה לתקן את החוויה הקודמת, בתוך תוכי ידעתי שגם אני רוצה את זה. ושאני סומכת עליו מספיק כדי לתת לו לעשות את זה ולחדור אלי בשנית.

02.03, יום שישי

וזה מביא אותנו ליום שישי האחרון. התאריך הזה, ספציפית, השני לחודש, מיוחד עבורנו 😄

הרבה מים עברו בנהר מאז אותו יום... כל שבוע איתו, כל יום אפילו, מרגישים משמעותיים כל כך. להיות איתו מרגיש כמו רכבת הרים... הכל מהיר, האדרנלין זורם, עליות וירידות בלי סוף.

קבענו להיפגש לסשן ביום שישי, אחרי שהתגברנו על כמה מכשולים (בעיקר באשמתי, מודה 😄 )

והסשן הזה - מחק לחלוטין את רסיסי הכאב והפחד שנשארו איתי מהסשן הקודם.

נצמדתי קרוב אליו.. היה קר. התפשטתי לחלוטין... הוא התחיל לגעת בי, לענג אותי, להטריף אותי... עם הלשון שלו, האצבעות שלו. ואז הוא שאל אותי - "תתני לי לזיין אותך היום? בכל החורים?"
ידעתי בדיוק מה הוא שואל אותי. ועניתי בלי היסוס שכן, אני רוצה שיזיין אותי. איפה שהוא רק רוצה.

ואז, התחיל הטירוף. הוא בחר להתחיל בכוס שלי. הוא הורה לי לשבת על ארבע, הראש מונח על המיטה, התחת באוויר. הוא חדר אליי ככה, והתחיל לזיין אותי כל כך חזק. בדיוק כמו שאני אוהבת. מאותו רגע, ועד סוף הסשן, איבדתי שליטה על עצמי לחלוטין. כשחודרים אליי כל כך עמוק - אני מאבדת את זה. גם אם רציתי, לא הייתה לי שום יכולת לשלוט על הקולות שהשמעתי, על תנועות הגוף שלי. שום דבר מזה לא היה רצוני. הוא הפך אותי על הצד, והמשיך לזיין אותי.. חדר אליי במהירות וחזק. הדרך היחידה לתאר את זה כמו שצריך, היא להגיד שהוא פשוט זיין לי את הצורה. פירק אותי לחלוטין 😄 באיזשהו שלב, הוא הפך אותי על הגב, שם את הרגליים שלי על הכתפיים שלו, ונצמד לכל אורך הגוף שלי. הראש שלי היה מחוץ למיטה. הרגשתי את כובד הגוף שלו עליי, את הזין שלו בתוך הכוס שלי בתנוחה שבה אני מרגישה אותו הכי עמוק שיש, ואת היד שלו נסגרת סביב הגרון שלי ועוצרת את זרימת הדם המוגברת ממילא לראש. הייתי מסוחררת... התחלתי לגנוח כל כך חזק. בשלב מסוים, הגניחות הפכו לצרחות. ואני לא צוחקת. רצינית לחלוטין. צרחות צרחות (בדיעבד, זה אפילו על גבול המביך... 😄 ). זה היה השילוב המושלם של כאב ועונג. גם החדירה עצמה כאבה לי - הוא היה כל כך עמוק וכל כך אגרסיבי, אבל זה היה כאב מהסוג הטוב והמספק.

ואז הגיע תורו של הפה שלי. בשלב מסוים הוא עצר, וליקקתי את הזין שלו מכל הנוזלים שלי... יאמי. הכנסתי את כולו לעומק הגרון שלי, מוצצת לו כמו שהוא אוהב כל כך, חונקת את עצמי עם הזין שלו.

שנינו ידענו מה הלאה. שהגיע הזמן לחוויה המתקנת שלי. ידעתי שהוא רוצה מאוד שאהנה מהאנאלי. הוא הכין אותי עם שמן, החדיר אצבע, ואח"כ שתיים, נכנסות ויוצאות מהתחת שלי... מכינות אותי לזין שלו. חששתי, אין ספק. אבל הרגשתי בלב שלם שאני סומכת עליו שיהיה עדין ושיגרום לי ליהנות. זו הייתה המטרה שלו והוא היה מרוכז רק בה.
וכך היה. שוב, הייתי על ארבע, הוא עומד בקצה של המיטה. הוא קירב את הזין שלו אליי, והתחיל לחדור לתוכי בעדינות. כל פעם, ממש קצת. כמעט ולא הרגשתי כאב. ידעתי שצריך לעבור את החדירה הראשונה, ושמשם זה ירגיש מדהים. גרמתי לעצמי פשוט לשבת בשקט, לא להיבהל, לסמוך עליו, ולתת לו לעשות את הפוש האחרון ולחדור אליי לחלוטין.
וכשהוא חדר, זה הרגיש כל כך טוב! לא האמנתי שזה יכול להרגיש כל כך טוב. שוב, זה היה השילוב המושלם של כאב ועונג. בעיקר עונג. וברגע שהוא היה ככה בתוכי, הייתי פתוחה לחלוטין ומוכנה.
והוא התחיל לזיין אותי חזק. ומהר. ושוב, לא הייתה לי שום שליטה על עצמי. על הקולות שאני משמיעה. אח"כ הוא צחק שבטח הזמינו משטרה 😄 זה הרגיש אלוהי. בשלב מסוים, כשהוא עדיין בתוכי ומזיין אותי, הוא השכיב אותי על הבטן, ונשכב מעליי לחלוטין... וזיין אותי ככה, בצורה הכי מדהימה שאפשר. מממ... הרגשתי לכודה תחתיו, אבל מוגנת כ"כ. ההרגשה שלו מזיין אותי ככה, בלי עכבות, כשהוא קשוב אליי, מחקה כל זיכרון רע שעוד נשאר מהפעם הקודמת.

והשיא היה להרגיש אותו מתפוצץ... וגומר עמוק בתוכי... ממלא את התחת שלי בזרע שלו... שאחר כך נזל ממני.

מדהים אותי כל פעם מחדש כמה למדתי ממנו. כמה חוויתי בזכותו.
ואיך שהיה לו חשוב כל כך לתקן את ההרגשה שלי אחרי הפעם הראשונה.
והכי מדהים בעיניי - זה הקשר בינינו... ההבנה שלנו אחד את השני ללא מילים... הוא יודע על מה אני מדברת...
העובדה שאני סומכת עליו בעיניים עצומות.
שוב ושוב, אני מודה על שהוא חלק כ"כ חשוב מהחיים שלי.

לנסות להיזכר באתמול מרגיש כמו לנסות להיאחז בשביב זיכרון של חלום שחלמתי...
אילולא הסימנים על הגוף שלי, אולי הייתי משתכנעת שאתמול אכן היה חלום. ששום דבר לא התרחש במציאות, ושכנראה דמיינתי.
אבל הסימנים ישנם, והכאב ישנו...
חיכיתי לסשן הזה זמן רב. לסשן ההתעללות, הענישה והסימון שלי. מטרת הסשן הייתה להפוך אותי לשפחה המושלמת שלו, ולפתוח דף חדש וחלק בינינו. למחוק את כל ההיסוסים והפחדים.
עוד בתחילת הערב, אדוני ביקש ממני לשים לב לכל דבר שקורה במהלך הסשן, ולהיות מודעת לחוויות שאעבור ככל האפשר. הוא ידע מראש שזה יהיה אינטנסיבי כ"כ עבורי. גם בגלל שאני חדשה בעולם הזה.
בנסיעה אליו לא חשבתי על כלום. לעיתים אני מסוגלת להתנתק מהמחשבות שלי, ולהתמקד בשקט המבורך שנוצר. הייתי שלווה ורגועה, אם כי עדיין מלאת חשש, פחד וציפייה.
הגעתי. נכנסתי לאוטו של אדוני, ועכשיו המחשבות כבר הציפו אותי. לאן נלך? איך הערב יעבור? האם אוכל לעמוד במשימה? אדוני הבהיר לי שמאותו רגע אסור לי לדבר מיוזמתי. הוא היה רציני מאוד. אמנם גם אני הייתי רצינית, אבל הייתי נרגשת מדי וצחקתי. באותה שנייה הרגשתי את היד שלו סוטרת לי... והלחי שלי הפכה לחמה וכואבת מהמכה. הייתי צריכה את הסטירה הזו כדי להתאפס... אם כי היא הפתיעה אותי.
מיד אחר כך התחלנו בנסיעה. אז כבר התחלתי להבין מה אני עומדת לעבור בסשן הזה. אדוני אמר לי שוב ושוב לפני כן, שהסשן יהיה אגרסיבי ומטורף. שהוא לא ישאל או יתחשב בי בכלל, אלא יעשה בי כרצונו לחלוטין.
אדוני עצר את המכונית, הורה לי להישאר עם תחתונים וגופייה בלבד, ולעצום את העיניים. שמעתי שקית מרשרשת, ורעש מוזר של מתכת. פתאום הרגשתי משהו קר צובט את הפטמות שלי. פתחתי את העיניים וראיתי צבתות שכאלו צובטות את פטמות שלי, מחוברות בשרשרת מתכת. למען האמת, אפילו לא ידעתי שדבר כזה קיים קודם. הכאב התחיל להתפשט...
קשה לי להיזכר בנסיעה הזו. באותו שלב התחלתי להתנשם בכבדות. אני לא בטוחה אם כבר אז הדמעות התחילו לזלוג. אני לא רגילה לכאב כזה. הפטמות התחילו לכאוב לי יותר ויותר, וחיבקתי את עצמי. אדוני הורה לי לשים את הידיים מאחורי הגב, כדי שלא אגן על עצמי, ולפסק את הרגליים. נסענו ככה, עוצרים ברמזורים, כשכל אחד יכול להסתכל עליי.
אז נכנסנו לתחנת דלק - הכול מואר באור בהיר וחזק, הרבה אנשים מסביב, ואני יושבת ערומה באוטו, בוכה, עם מצבטי הפטמות מחוברים. אדוני הזהיר אותי שלא אזוז במילימטר. אבל לא יכולתי. לא רציתי לסרב לו, אבל גם לא הייתי מסוגלת להרשות שאנשים ייראו אותי במצב הזה. הבכי שלי רק התגבר. בתחילת הערב עוד הייתי אופטימית, שאולי לא אבכה יותר מדי. אבל הנה, זו רק ההתחלה, ואני כבר בוכה, על סף פאניקה.
אדוני החליט להעניש אותי, ולחץ את מצבט על הפטמה בכוח אדיר וכמעט ריסק אותה. הבכי גבר והרעידות בכל הגוף התחזקו. שילבתי שוב ידיים מאחורי הגב, כאשר הרגליים שלי מפוסקות. אדוני התחיל לגעת בי... הוא ציין כמה זה "מוזר" שאני כל כך רטובה... אבל עדיין לא הצלחתי להירגע. הבנתי כמה הערב הזה יהיה קשה עבורי.
המשכנו בנסיעה. לבסוף הגענו ליעד... יער מבודד לחלוטין. ההחלטה הייתה נתונה בידיי - לצאת מהמכונית ולהתחיל את הסשן, או להישאר בו, והמשמעות תהיה כואבת. הבטתי בו, בעיניים שלו, והבנתי שאני לא יכולה לסרב.
יצאתי מהמכונית, עם גופיה ותחתונים בלבד, בקור המקפיא הזה. אבל שוב, הפחד והקור הכריעו, ונכנסתי מיד בחזרה למכונית. אדוני הבין כנראה שאני רוצה לעשות את הסשן הזה, והחליט לעזור לי לקבל את ההחלטה הנכונה. הוא יצא מהמכונית, פתח את הדלת, תפס חזק בשערות ראשי ומשך אותי החוצה בפראות.
אני לא רגילה לזה. מעולם הוא לא היה כ"כ אלים איתי. הכול כל כך מטושטש. סטירה מצלצלת נוספת נחתה לי על הלחי. כל סטירה כזו מעירה אותי ומזכירה לי את מקומי ומעדי מול אדוני.
אני זוכרת שהוא הורה לי להתפשט. נעניתי לו. נשארתי רק עם מצבטי הפטמות עליי. קפאתי מקור. לא ידעתי מה לעשות. הוא סימן לי להתקרב אליו, ולעמוד בין הרגליים שלו, הכי קרוב שאפשר.
הוא הבין כנראה שאני בפאניקה. שאני רוצה את זה, אבל שזה יותר מדי אגרסיבי לסשן ראשון מהסוג הזה. הוא נישק אותי, ואמר שלא יכאיב לי יותר. חיבקתי אותו, וניסיתי לאט לאט להסדיר את הנשימות שלי.
אז הוא אמר לי שיהיה רגע כואב אחד אחרון, חד פעמי. הסתכלתי עליו, לא היה לי מושג מה הוא עומד לעשות. בבת אחת הוא משך בכוח בשרשרת ותלש את מצבטי הפטמות ממני. צרחתי מכאב, ובתוך שנייה, במהירות, התרחקתי ממנו בכמה מטרים. באותו רגע חשבתי שזהו, אני לא יכולה לעמוד בזה יותר. שאני רוצה להפסיק.
אדוני ציווה עליי לחזור אליו. חזרתי... מהוססת.
הוא לקח אותי איתו, לעץ שהיה קרוב. הוא הצמיד אותי אליו, ומיד קשר לי את העיניים. הרגשתי את העץ מאחוריי, שורט את הגב ואת התחת. הוא הוציא חבל, וקשר אותי באופן מדהים... ייחלתי לראות איך זה נראה מבחוץ. הוא קשר אותי מהצוואר ועד הרגליים לעץ, ללא שום יכולת לזוז, ללא שום טיפת שליטה. אני אוהבת להיות ככה, נתונה לרחמיו.
שמעתי אותו לוקח כמה צעדים אחורה ומצלם אותי... בסופו של דבר, הקשירות האלה הן באמת דבר יפיפייה 😄
(תמונות מהסשן בפרופיל שלי).
ואז שמעתי אותו מוציא משהו נוסף מהשקית. הוא הביא וויברטור מזמזם, ושיחק איתו על הדגדגן שלי... התחלתי לגנוח.. כשהוא החדיר אותו עמוק לתוכי הגניחות רק גברו.
הוא החזיק את הוויברטור על הדגדגן שלי באמצעות החבל... והחדיר אליי אצבע באלימות. באותו רגע שמחתי שאנחנו ביער מבודד, כך שאין אף אחד שיכול לשמוע את הגניחות והבכי שלי. הרגשתי ממש חסרת אונים, חסרת שליטה. כשהוא החדיר עמוק לתוכי באלימות שתי אצבעות, כבר צרחתי ממש. הכל משילוב של כאב, פחד וחרמנות.
הוא נתן לי להירגע קצת, ולהסדיר שוב את הנשימה. אח"כ הוא התחיל לשחרר את החבל... והייתי בטוחה שהוא החליט לשחרר אותי. פחדתי שאולי הוא כועס עליי. אבל למעשה הוא קשר אותי מחדש, חזק יותר, בעיקר בצוואר, בחזה ובראש, כאשר החבלים חותכים את הכוס שלי. שוב, אדוני צילם אותי כך.
הזהרתי אותו שאני עלולה להתעלף עם הלחץ הזה. שהדם לא זורם. שאני נושמת מהר מדי וחזק מדי. הוא ענה שהוא מצפה לזה. בשלב הזה הוא התיר את הצעיף מהעיניים שלי, וציווה עליי להסתכל עליו, בזמן שהוא אוחז בחוזקה בגרון שלי.
וכך, כשאני מביטה בעיניו, איבדתי את ההכרה. וזה היה אחד מהרגעים היפים ביותר בחיים שלי. ריחפתי, בעולם אחר, ולא יכולתי לאמוד כמה זמן עובר... אולי שניות ואולי שעות. השקט שעטף אותי הוא בלתי ניתן לתיאור. פשוט דממה. שלווה. רוגע. התנתקות מוחלטת ומדהימה שכזו.
תהיתי אם לשתף את החלק הבא. אפילו לאדון שלי לא סיפרתי...
אבל - באותו רגע, בשלווה וברוגע שלי, לא הייתי לבד. הרגשתי אהבה עצומה ואדירה... שמעולם לא דמיינתי שאפשר להרגיש. אהבה שמרגישה אימא כלפי הילד שלה. לא ברור לי מאיפה ההרגשה הזו הגיעה. כמובן שאין לי מושג עדיין איך זה מרגיש לאהוב את הילד שלך. אולי כי זו המחויבות והמסירות האולטימטיבית שאין כמוה - הורים לילדים שלהם. בכל מקרה, זה היה מדהים. לא אשכח את הרגע הזה לעולם.
כשפקחתי את העיניים, הייתי על האדמה. מעורפלת, כשאדוני אוחז אותי. הנחיתה למציאות הייתה קצת כואבת - פתאום הרעש חזר. אבל הוא החזיק אותי, ואחז בי. התחלתי לצחוק... הייתי בהיי. הרגשתי מאושרת. כל הכאב הזה, העונג הזה, והטירוף הזה...
הגב שלי נשרט לגמרי מהנפילה, וגם התחת... (כן, כואב לי לשבת ולהישען אחורה על כסא...)
אדוני התיר אותי מהחבל, אך השאיר אותי יושבת על הברכיים, קשורה לעץ.
הוא פתח את המכנסיים שלו, והוציא את הזין שלו... רציתי אותו כל כך. הוא התקרב אליי ושיחק איתי, גרם לי להתאמץ כדי להגיע אליו. התענגתי על הטעם הייחודי, המוכר והאהוב... על ההרגשה של הזין שלו שממלא את הפה שלי. הוא אחז לי בראש והצמיד אותו לעץ, וזיין לי את הפה עמוק וחזק... כמו שהוא אוהב. ממש חנק אותי ומנע ממני לנשום...
ואז הוא שאל אותי אם אני מוכנה. למען האמת - חשבתי שהוא שואל אותי אם אני מוכנה לזרע שלו בפה שלי, והנהנתי.
הוא החזיר את הזין שלו לפה שלי, ופתאום הרגשתי זרם חם ושונה ממלא אותי. לא הבנתי מה קורה פה. למה זה שונה? ואז האסימון נפל - הסימון התחיל.
בתור מישהי שחדשה בעולם הזה, לא הבנתי בתחילה את הצורך שבסימון. כשהאדון אמר לי לראשונה שהוא רוצה לסמן אותי, חששתי מאוד. לא הצלחתי להתחבר לרעיון. הרי שתן הוא פסולת שהגוף מוציא, לא?
אבל ככל שהימים עברו, והחוויות הפכו לאינטנסיביות יותר ויותר, והרצון להתמסר הפך למוחלט, הבנתי כמה שהאקט הזה הוא חיוני. שהוא מגלם בו את ההתמסרות האולטימטיבית.
וכמו שהאדון הגדיר - מדובר בחוויה ארוטית ואינטימית מאוד, שבודדות זכו לה, שתהפוך אותי לבסוף לשפחה המושלמת שלו.
לכן, הייתי מאוד מופתעת, אך במהרה התענגתי על הרגע הזה. על הרגע ההזוי והמטורף הזה, שבו הוא מסמן אותי כשלו. שוטף אותי בזרם חם, והופך אותי לשפחה אמיתית שלו. פשוט התמקדתי במשמעות האדירה של האקט הזה.
אדוני מילא אותי בשתן שלו במשך, מה שהרגיש לי, דקות ארוכות מאוד. בכל הגוף. בעיקר על הפנים ובתוך הפה. הקור שבחוץ יחד עם חומו של השתן....מממממ...
לאורך כל הערב, אדוני בדק כמה אני רטובה, וגם מייד לאחר הסימון. וכל פעם מחדש, שנינו הופתענו כמה כל זה מדליק אותי ומחרמן אותי. אני עדיין טוענת שהכאב הוא חזק מדי עבורי ושקשה לי להתמודד איתו, אך האדון טוען שאני נהנית ממנו, וכהוכחה, הרטיבות המטורפת הזו. אני מניחה שהסוגיה הזו עוד תיבחן בעתיד...
לאחר הסימון אדוני המשיך לזיין לי את הפה, עד שהוא גמר ומילא אותי בזרע. הייתי רטובה כולי, מהשתן שלו והמזרע שלו, ובהיי מטורף.
ובכך נחתם סשן הסימון וההתעללות, שנצרב בגופי ובזיכרוני. שלא אשכח בחיים. ולמרות שהוא היה קשה מאוד, ובכיתי וצרחתי בחלק ניכר ממנו, אני כל כך שמחה שעברתי אותו. החיבור שאני מרגישה עכשיו לאדון שלי הוא בלתי יתואר. אני מרגישה שהוא מכיר אותי יותר טוב מעצמי, שאני יכולה לסמוך עליו בעיניים עצומות ושלנצח ארגיש כך.
תודה אדוני היקר. פקחת את עיניי.