בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בובה של החיים

לפני 13 שנים. 4 במרץ 2012 בשעה 21:25

כדי לספר את הסיפור הזה כמו שצריך, אני צריכה להתחיל מההתחלה...

12.02, יום ראשון

אדוני אוהב מאוד לאתגר אותי. לתת לי משימות מיוחדות. לדחוף אותי לקצה. ובעיקר, לתת לי לחוות כל פעם דברים חדשים.

במשך תקופה מסוימת הוא הכין אותי לחדירה אנאלית. קיבלתי הרבה משימות שקשורות לכך... פעם אחת הסתובבתי עם פלאג עמוק בתוכי למשך יותר מחצי יום. פעם אחרת הוא דרש שאגמור רק כשאני מזיינת את עצמי אנאלית עם ויברטור. ואני מוכרחה להודות שהייתי נורא מופתעת ושמחה לגלות שאני אוהבת את החדירה האנאלית, וממש מתחרמנת מההרגשה הזו...

באותו יום ראשון, קבעתי עם אדוני שניפגש לסשן. הייתי ממש חרמנית. רציתי אותו בתוכי. רציתי כל כך להרגיש שוב מחוברת אליו. כשאמרתי לו שהכוס שלי התגעגע אליו, הוא ענה לי שהוא חושב שהגיע הזמן שגם התחת שלי ילמד להתגעגע לזין שלו 😄

נסעתי אליו כשהפלאג בתוכי. ידעתי מה מצפה לי... וחיכיתי לזה. הגעתי אליו הביתה - חיבוק חם, נשיקות, והופ, אני עירומה בסלון שלו.
מהר מאוד הייתי עם הברכיים על הרצפה, התחת באוויר, הבטן והחזה על הספה. הוא התיישב מאחוריי... שיחק קצת עם הפלאג בתוכי... ואז הוציא אותו ממני. הוא התקרב אליי - ולראשונה הרגשתי את הזין שלו על התחת שלי. וזה הרגיש כל כך טוב... להרגיש שם זין, הזין שלו, ולא סתם גומי. כן, הייתי לחוצה. אבל רציתי את זה. חיכיתי לזה ממש.

ואז - הוא התחיל לחדור אליי... והחליק קצת פנימה. יותר ממה שהוא התכוון. כנראה שהייתי נורא פתוחה. וזה פשוט כ-א-ב. אני חושבת שממש צרחתי באותו רגע... אבל הוא יצא ממני מהר, והתחיל שוב, בעדינות. הוא חדר אליי ממש בעדינות, לאט לאט, מכניס כל פעם עוד קצת מהזין שלו לתחת שלי... נותן לי להתרגל, להרגיש. הוא נע בתוכי לאט, והתחיל לזיין אותי... כשרק חלק ממנו בתוכי. וזה הרגיש מדהים. שכבתי שם על הספה, עצמתי עיניים, נתתי לעצמי להרגיש והתחלתי לגנוח... פיזית - ההרגשה הייתה מדהימה ומחרמנת. ומנטאלית - אהבתי את המחשבה שעכשיו, ממש עכשיו, הוא מזיין אותי בתחת. לא פחות ולא יותר.

אבל למה שהגיע אחר כך - לא ציפיתי. אחרי כמה דקות של זיון עדין, פתאום - הוא החדיר את כל הזין שלו לתוכי - בחוזקה. בבת אחת. קפצתי מהספה וצרחתי מכאב. הרגשתי את השריר שלי מתרחב ונמתח. ההרגשה הפיזית הייתה כמעט בלתי נסבלת, לא הייתי מוכנה לזה כל כך מהר. התחלתי לבכות. אני שונאת לבכות במהלך סשן איתו. אבל... ככה הגוף שלי מגיב לכאב. ולא יכולתי לעצור את הדמעות. הוא מייד התחיל לזיין אותי כ"כ עמוק וחזק. בתנועות מהירות. הוא אחז בעורף שלי והצמיד אותי לחלוטין לספה. בשלב הזה - התחננתי בפניו שיפסיק. בכיתי. ובכיתי. וצרחתי. התחננתי שייצא ממני. או שלפחות יאט את התנועות שלו. כל מה שיכולתי להוציא מהפה שלי היה "בבקשה... בבקשה... אני מתחננת לפנייך", שוב ושוב ושוב.

אבל הוא... רק הגביר את האחיזה שלו בי. הרגשתי את היד שלו מתהדקת עליי. הגוף שלו החל לנוע בתנועות מהירות יותר ויותר. חייתיות כמעט. הרגשתי שהבכי שלי הוא זה שמניע אותו כך. הכאב שלי. יכולתי להרגיש כמה הוא נהנה. ובתוך כל הכאב הזה, פשוט רציתי לגרום לעצמי לסתום את הפה שלי - כי הוא כל כך נהנה. וזה כל מה שחשוב. הרגשתי את העונג שלו - וזה היה מחשמל. והבנתי - שהוא נהנה כל כך כשאני ככה. כשאני כואבת. כשהוא סוג של אונס אותי. הוא הרי אמר לי כל כך הרבה פעמים בעבר שהוא רוצה את זה.

ואני מצידי, כשהוא העלה את הנושא, לא יכולתי להסתיר את העובדה שאני מתחרמנת ונדלקת מהמחשבה על חוויה כזו. בהתחלה לא אהבתי את המחשבות שעוברות לי בראש... אבל פשוט קיבלתי את זה, ואפילו התלהבתי מהרעיון הזה. שישתמשו בי באופן הכי אגרסיבי ולא מתחשב שאפשר... ושלא משנה כמה אתנגד - הגבר ישתמש בי כחפץ לסיפוקו האישי. ולכן, הייתי כל כך מופתעת שאני מרגישה... רע. שבפועל - היה לי קשה לקבל את זה שהוא כופה את עצמו עליי. וזה אפילו לא היה אונס אמיתי. אבל עצם ההבנה שהוא נהנה כל כך לעשות משהו בניגוד לרצוני, להשתמש בי כך, בפעם הראשונה שאני חווה חדירה אנאלית - הכאיבה לי. וכבר לא רק פיזית. כאב לי, ואפילו הפחיד אותי, שהוא כל כך מסופק מהכאב שהוא גורם לי להרגיש. מהר מאוד ניסיתי לתפוס את עצמי... הרי בכל זאת, יש לו, או לפחות היה לו, קשר לעולם הבדס"מ. כאב וסאדו הם חלק מהעניין. וכן, זה חלק ממנו. ולמרות שאני אוהבת את כל כולו, אני לפעמים חוששת מהצד הזה שלו. ובאותו רגע, למרות כל המחשבות הקודמות שלי - ההבנה שהוא נהנה מהכאב שהוא גורם לי - כאבה יותר מהכל.

ולמעשה, הוא מעולם לא כפה את עצמו עליי באופן הזה. כשביקשתי ממנו להפסיק, כשהוא הרגיש שאני רצינית, הוא הוריד הילוך. ולכן לא הבנתי... למה? למה לעזאזל הוא לא מפסיק, אלא רק להפך? למה אני כל כך חלשה ולא יכולה להעיף אותו ממני?

ואז... זה הסתיים. הוא יצא מתוכי. הוא הורה לי להוריד את הראש, כשהוא קרוב לרצפה, וגמר על כל הפנים שלי. את החלק הזה, כשהוא ממלא אותי בזרע שלו, אהבתי, כמו תמיד.

בהתחלה, הוא לא הבין שמשהו לא בסדר. או לפחות רק התנהג כך. התלבשתי במהירות. והדמעות שוב צפו. הוא שאל אותי למה אני בוכה. הוא חיבק אותי חזק אליו, טמנתי את הראש שלי בחזה שלו, שאפתי את הריח שלו. הוא ליטף את הראש שלי ואז שאל "את בוכה כי אנסתי אותך?"

לא יכולתי לענות. פשוט לא יכולתי. לא הוצאתי מילה מהפה שלי במשך כמה דקות. ואז עניתי שאני לא יודעת למה אני בוכה. לא יודעת. לא יודעת! כשאני אדע למה אני בוכה - אני אספר לך, אמרתי לו.

וככה נגמר הסשן. יום למחרת - הסתובבתי בתחושה כל כך כבדה. היה לי קשה לקבל את העובדה שאדם שאני כל כך אוהבת וסומכת עליו - פגע בי ככה. לא הבנתי איך הוא עשה את זה בפעם הראשונה שאני חווה אנאלי. זה השפיע עליי עד כדי כך - שאני חושבת שחוויתי התקף חרדה בגלל זה באותו בוקר.

מאוחר יותר, דיברתי איתו. סוף סוף הצלחתי להגיד לו את כל מה שאני מרגישה. הכל. לא החסרתי כלום. והרגשתי שהוא כואב. שהוא מבין. הוא אמר לי שהוא לא מתחרט על מה שהיה, אבל שהוא מצטער על שפגע בי וגרם לי לבכות. הדבר שהכי הכאיב לו היה שאמרתי לו שאני חוששת מלהיפגש איתו שוב. אבל... כשהוא הציע להגיע אליי באותו רגע ולתת לי חיבוק - לא יכולתי לסרב. ועוד באותה שעה, הוא הגיע אליי ונתן לי חיבוק גדול ועוטף.

התחושה הקשה המשיכה ללוות אותי עד לבוקר למחרת. אבל למזלי, יש לי מעין יכולת שכזו לעשות סוויץ' מהיר בראש, להתנתק מדברים ופשוט להחליט אקטיבית איך אני מרגישה לגבי משהו. וכך היה. קמתי בבוקר עם ההחלטה להניח לזה. לא לסווג בראש את החוויה הזו כרעה ולפגוע בעצמי בעתיד, אלא כחוויה שלא נהניתי ממנה, או יותר נכון, רק מחלק ממנה. כי בשורה התחתונה - ידעתי שאני כן אוהבת אנאלי, ושלא נפגעתי באמת. אמנם עדיין חששתי מאוד לחוות שוב חדירה אנאלית, אבל פשוט הנחתי לזה. כבר אחרי שבוע - כמעט ולא היה זכר להרגשה הזו. וכשהוא אמר לי שהוא רוצה מאוד לזיין אותי שוב אנאלית, שזה בוער בו, שהוא רוצה לתקן את החוויה הקודמת, בתוך תוכי ידעתי שגם אני רוצה את זה. ושאני סומכת עליו מספיק כדי לתת לו לעשות את זה ולחדור אלי בשנית.

02.03, יום שישי

וזה מביא אותנו ליום שישי האחרון. התאריך הזה, ספציפית, השני לחודש, מיוחד עבורנו 😄

הרבה מים עברו בנהר מאז אותו יום... כל שבוע איתו, כל יום אפילו, מרגישים משמעותיים כל כך. להיות איתו מרגיש כמו רכבת הרים... הכל מהיר, האדרנלין זורם, עליות וירידות בלי סוף.

קבענו להיפגש לסשן ביום שישי, אחרי שהתגברנו על כמה מכשולים (בעיקר באשמתי, מודה 😄 )

והסשן הזה - מחק לחלוטין את רסיסי הכאב והפחד שנשארו איתי מהסשן הקודם.

נצמדתי קרוב אליו.. היה קר. התפשטתי לחלוטין... הוא התחיל לגעת בי, לענג אותי, להטריף אותי... עם הלשון שלו, האצבעות שלו. ואז הוא שאל אותי - "תתני לי לזיין אותך היום? בכל החורים?"
ידעתי בדיוק מה הוא שואל אותי. ועניתי בלי היסוס שכן, אני רוצה שיזיין אותי. איפה שהוא רק רוצה.

ואז, התחיל הטירוף. הוא בחר להתחיל בכוס שלי. הוא הורה לי לשבת על ארבע, הראש מונח על המיטה, התחת באוויר. הוא חדר אליי ככה, והתחיל לזיין אותי כל כך חזק. בדיוק כמו שאני אוהבת. מאותו רגע, ועד סוף הסשן, איבדתי שליטה על עצמי לחלוטין. כשחודרים אליי כל כך עמוק - אני מאבדת את זה. גם אם רציתי, לא הייתה לי שום יכולת לשלוט על הקולות שהשמעתי, על תנועות הגוף שלי. שום דבר מזה לא היה רצוני. הוא הפך אותי על הצד, והמשיך לזיין אותי.. חדר אליי במהירות וחזק. הדרך היחידה לתאר את זה כמו שצריך, היא להגיד שהוא פשוט זיין לי את הצורה. פירק אותי לחלוטין 😄 באיזשהו שלב, הוא הפך אותי על הגב, שם את הרגליים שלי על הכתפיים שלו, ונצמד לכל אורך הגוף שלי. הראש שלי היה מחוץ למיטה. הרגשתי את כובד הגוף שלו עליי, את הזין שלו בתוך הכוס שלי בתנוחה שבה אני מרגישה אותו הכי עמוק שיש, ואת היד שלו נסגרת סביב הגרון שלי ועוצרת את זרימת הדם המוגברת ממילא לראש. הייתי מסוחררת... התחלתי לגנוח כל כך חזק. בשלב מסוים, הגניחות הפכו לצרחות. ואני לא צוחקת. רצינית לחלוטין. צרחות צרחות (בדיעבד, זה אפילו על גבול המביך... 😄 ). זה היה השילוב המושלם של כאב ועונג. גם החדירה עצמה כאבה לי - הוא היה כל כך עמוק וכל כך אגרסיבי, אבל זה היה כאב מהסוג הטוב והמספק.

ואז הגיע תורו של הפה שלי. בשלב מסוים הוא עצר, וליקקתי את הזין שלו מכל הנוזלים שלי... יאמי. הכנסתי את כולו לעומק הגרון שלי, מוצצת לו כמו שהוא אוהב כל כך, חונקת את עצמי עם הזין שלו.

שנינו ידענו מה הלאה. שהגיע הזמן לחוויה המתקנת שלי. ידעתי שהוא רוצה מאוד שאהנה מהאנאלי. הוא הכין אותי עם שמן, החדיר אצבע, ואח"כ שתיים, נכנסות ויוצאות מהתחת שלי... מכינות אותי לזין שלו. חששתי, אין ספק. אבל הרגשתי בלב שלם שאני סומכת עליו שיהיה עדין ושיגרום לי ליהנות. זו הייתה המטרה שלו והוא היה מרוכז רק בה.
וכך היה. שוב, הייתי על ארבע, הוא עומד בקצה של המיטה. הוא קירב את הזין שלו אליי, והתחיל לחדור לתוכי בעדינות. כל פעם, ממש קצת. כמעט ולא הרגשתי כאב. ידעתי שצריך לעבור את החדירה הראשונה, ושמשם זה ירגיש מדהים. גרמתי לעצמי פשוט לשבת בשקט, לא להיבהל, לסמוך עליו, ולתת לו לעשות את הפוש האחרון ולחדור אליי לחלוטין.
וכשהוא חדר, זה הרגיש כל כך טוב! לא האמנתי שזה יכול להרגיש כל כך טוב. שוב, זה היה השילוב המושלם של כאב ועונג. בעיקר עונג. וברגע שהוא היה ככה בתוכי, הייתי פתוחה לחלוטין ומוכנה.
והוא התחיל לזיין אותי חזק. ומהר. ושוב, לא הייתה לי שום שליטה על עצמי. על הקולות שאני משמיעה. אח"כ הוא צחק שבטח הזמינו משטרה 😄 זה הרגיש אלוהי. בשלב מסוים, כשהוא עדיין בתוכי ומזיין אותי, הוא השכיב אותי על הבטן, ונשכב מעליי לחלוטין... וזיין אותי ככה, בצורה הכי מדהימה שאפשר. מממ... הרגשתי לכודה תחתיו, אבל מוגנת כ"כ. ההרגשה שלו מזיין אותי ככה, בלי עכבות, כשהוא קשוב אליי, מחקה כל זיכרון רע שעוד נשאר מהפעם הקודמת.

והשיא היה להרגיש אותו מתפוצץ... וגומר עמוק בתוכי... ממלא את התחת שלי בזרע שלו... שאחר כך נזל ממני.

מדהים אותי כל פעם מחדש כמה למדתי ממנו. כמה חוויתי בזכותו.
ואיך שהיה לו חשוב כל כך לתקן את ההרגשה שלי אחרי הפעם הראשונה.
והכי מדהים בעיניי - זה הקשר בינינו... ההבנה שלנו אחד את השני ללא מילים... הוא יודע על מה אני מדברת...
העובדה שאני סומכת עליו בעיניים עצומות.
שוב ושוב, אני מודה על שהוא חלק כ"כ חשוב מהחיים שלי.

מיוחד במיוחד23 - את פשוט נמשכת לשליטה ואוהבת את השולט שלך
וזה נותן לו אופציה לנצל אותך בלי שתתנגדי לכלום
זה לא באמת שליטה.
זה יותר ניצול אל תחיי בסרט שכל מה שהוא יעשה
יהיה יפה ומאהבה
כל הקטע של האנאלי הוא עשה רק כי הוא חרמן
לפני 13 שנים
Barbie Doll​(נשלטת)​{משוייכת} - קודם כל, תודה על הדאגה.
מאוד קשה להסביר את אופי הקשר ביני לבינו ב-2 הפוסטים שהעליתי לפה. זה כל כך רחוק מאיך שהצגת את זה...
התשובה הכי קצרה שלי יכולה להסתכם בכך שאומר שסקס לא חסר לו, וילד חרמן בן 16 הוא לא :)
לפני 13 שנים
מיוחד במיוחד23 - הוא יכול להיות בן 59 ובוגר אבל עדיין יותר חרמן מילד בן 15
תפתחי עיינים אני מבין את המשיכה לשליטה והנטייה לחשוב שכל דבר מותר ובסדר..
לפני 13 שנים
Barbie Doll​(נשלטת)​{משוייכת} - העיניים שלי פקוחות לרווחה. אל דאגה.
זה בסדר שלא כל אחד מתחבר/מבין/מזדהה
לפני 13 שנים
מאסטרמיינד​(שולט)​{ניטפיקינג} - יש כאלה שיגידו לך שהוא חרמן, שלא באמת אכפת לו ממך, שאת תמימה ושהוא ניצל אותך.

יש כאלה שיגידו לך שיופי לך שהצלחת להתגבר על הפחדים שלך ולשחרר את עצמך בסיטואציה הזו, ושבכך הצלחת איפה שאחרות נכשלו.

מאד ייתכן שגם אלה וגם אלה צודקים. השני לא בהכרח סותר את הראשון.

אף אחד לא היה שם אתכם בחדר באותו הזמן, ובודאי שאף אחד לא היה שותף למחשבות שלך, לא בזמן אמת וגם לא בדיעבד. כל מי שכותב/ת אליך, כותב/ת מתוך עולם החוויות האישיות שלו/ה ומובן מאליו שכל אחד מבין את הדברים אחרת (בהתבסס על נסיונו/ה האישי ועל הזוית האישית שלו/ה).

מה שאני מנסה להגיד לך כאן - מבלי לקחת צד ומבלי לשפוט, לא אותך ולא אותו - הוא שאיך שלא תסתכלי על זה, לעולם החוויה שתשאר לך בראש, בין אם היא חיובית ובין אם היא שלילית, היא תוצאה של זוית ההסתכלות האישית והספציפית שלך.

וכאן אני מגיע לעיקר: נשלטות רבות היו רוצות להשאיר את השליטה באופן מוחלט בידיים של השולט. כך נוח להן להגדיר את עצמן כנשלטות וכך נוח להן להסיר מעצמן את האחריות לגורלן. אם טוב להן, אז זה בזכות השולט שלהן, ואם רע להן אז זה כמובן בגללו. אלא שהחיים הם לא כאלה. ותמיד, תמיד, בסופו של יום את לא באמת יכולה לברוח מהאחריות שלך למה שקורה לך, ומהאחריות שלך לבריאות (וכמובן שלבריאות הנפשית) שלך.

גם אם השולט שלך הוא כליל השלמות, כל כולו רוצה בטובתך, והוא שם בראש ובראשונה בשבילך - גם אז, זה לא מוריד מילימטר מהאחריות שלך לעצמך.

לפני 12 שנים
His only sweetie​(אחרת)​{אהובי} - לא יכולתי לנסח יותר טוב :) חג שמח ושבת שלום
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י