סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מים שקטים

לאט לאט בשקט בשקט הם עוטפים וחונקים וחודרים ומחלחלים עד שהכל מוצף מים
לפני 12 שנים. 10 בנובמבר 2012 בשעה 3:27

היא הבטיחה לי משהו שונה ובשביל שונה אני מוכן ללכת רחוק. אז נסעתי שעתיים בגשם. בביתה ראיתי את התפאורה הרגילה. נרות. בשמים. מוסיקה ושאלתי בשביל זה באתי עד לפה ? היא אמרה תשכב אני רוצה שתהיה רגוע אחרת לא יהיה כלום.

שכבתי

תוריד הכל... אז הורדתי... יש שם קרם היא הצביעה תיקח אותו... ואני לקחתי... עכשיו תמרח...מרחתי...עכשיו.....אמרתי מפה אני יודע לבד... אז מחצתי ולחצתי ומשכתי וליטפתי ועשיתי עיגולים ונגעתי למטה...ובסוף גמרתי... והיא רק הסתכלה.

תלך למקלחת תתרחץ ותחזור עכשיו תורי.. התקלחתי והתלבשתי... כשחזרתי היא הייתה ערומה על בטנהרכנתי מעליה והיא מנעה אותי ...תעשה לי אגרוף... לא הבנתי ואז ראיתי שהכל אדום ורטוב אז עשיתי אגרוף ודחפתי ונשענתי ככל יכולתי והיא התנגדה מולי ולאט לאט נבלעתי פנימה עטוף בחום ורטיבות נסחט על ידי שרירים טבעתיים. מאחור היא אמרה...אז שמתי אצבע...עוד אחת ועוד ועוד עד שהייתי כולי בפנים מתאגרף בשתי ידיי לתוכה ומסביבי הכל נוזל ונעשה כחול אדום שחור...ואז...מקלחת שקופה. היא התיישרה על בטנה פולטת אותי מתוכה ונרדמה. ואני שהתעוררתי גמרתי שוב במה שהיה הכי קרוב אלי במילא היא לא תרגיש עכשיו... נשכבתי עליה סחוט כואב בידיי וכתפיי והיא הסתובבה בבת אחת מעליי ונרדמה שוב. ואני נחנק מכובד גופה.

כשכבר הייתי לפני חנק גלגלתי אותה מעלי ונסעתי רק ששער הישוב שלה היה סגור ושעה הייתי תקוע עד שנפתח

לפחות צוטטתי עם חברה ששוב עוררה אותי והפעם השלמתי את הלילה לבד

לפני 12 שנים. 10 בנובמבר 2012 בשעה 3:26

היא הבטיחה לי משהו שונה ובשביל שונה אני מוכן ללכת רחוק. אז נסעתי שעתיים בגשם. בביתה ראיתי את התפאורה הרגילה. נרות. בשמים. מוסיקה ושאלתי בשביל זה באתי עד לפה ? היא אמרה תשכב אני רוצה שתהיה רגוע אחרת לא יהיה כלום.

שכבתי

תוריד הכל... אז הורדתי... יש שם קרם היא הצביעה תיקח אותו... ואני לקחתי... עכשיו תמרח...מרחתי...עכשיו.....אמרתי מפה אני יודע לבד... אז מחצתי ולחצתי ומשכתי וליטפתי ועשיתי עיגולים ונגעתי למטה...ובסוף גמרתי... והיא רק הסתכלה.

תלך למקלחת תתרחץ ותחזור עכשיו תורי.. התקלחתי והתלבשתי... כשחזרתי היא הייתה ערומה על בטנהרכנתי מעליה והיא מנעה אותי ...תעשה לי אגרוף... לא הבנתי ואז ראיתי שהכל אדום ורטוב אז עשיתי אגרוף ודחפתי ונשענתי ככל יכולתי והיא התנגדה מולי ולאט לאט נבלעתי פנימה עטוף בחום ורטיבות נסחט על ידי שרירים טבעתיים. מאחור היא אמרה...אז שמתי אצבע...עוד אחת ועוד ועוד עד שהייתי כולי בפנים מתאגרף בשתי ידיי לתוכה ומסביבי הכל נוזל ונעשה כחול אדום שחור...ואז...מקלחת שקופה. היא התיישרה על בטנה פולטת אותי מתוכה ונרדמה. ואני שהתעוררתי גמרתי שוב במה שהיה הכי קרוב אלי במילא היא לא תרגיש עכשיו... נשכבתי עליה סחוט כואב בידיי וכתפיי והיא הסתובבה בבת אחת מעליי ונרדמה שוב. ואני נחנק מכובד גופה.

כשכבר הייתי לפני חנק גלגלתי אותה מעלי ונסעתי רק ששער הישוב שלה היה סגור ושעה הייתי תקוע עד שנפתח

לפחות צוטטתי עם חברה ששוב עוררה אותי והפעם השלמתי את הלילה לבד

לפני 12 שנים. 13 בינואר 2012 בשעה 19:36

באצבעי

מתפתלת משתוללת נעטפת וחודרת
אוהבת כואבת נרטבת שורטת
קשה וקשוחה
רכה ומתוקה
ומסביבה את רוקדת
נאנקת ומשתוללת
נסגרת מתרחבת לופתת
מתנגדת מתמסרת מתכווצת ומשתחררת
סוגדת ומואסת
ואז...

לפני 12 שנים. 13 בינואר 2012 בשעה 19:36

באצבעי

מתפתלת משתוללת נעטפת וחודרת
אוהבת כואבת נרטבת שורטת
קשה וקשוחה
רכה ומתוקה
ומסביבה את רוקדת
נאנקת ומשתוללת
נסגרת מתרחבת לופתת
מתנגדת מתמסרת מתכווצת ומשתחררת
סוגדת ומואסת
ואז...

לפני 12 שנים. 31 בדצמבר 2011 בשעה 9:55

את לוטפת אותו באצבעותייך
מכירה את האויב
כל גופך מתקשח
אל מול הכאב הצפוי
והוא קר ושחור ומשונן
יעודו להרוג כעת הוא כלי לאהבה

את נפרשת לאחור
ראשך מוטה אינך רואה דבר
אני מתרחק אני כבר לא אגע בך
את אינך יודעת מתי יבוא ומהיכן.
בשקט אני מחליק אותו לעברך
שפתייך מרגישות בקרירותו
ולפתע את מתקמרת
נוזל של התרגשות מטפטך אל הסדין

ללא אזהרה הוא חודר
משאיר שובל של שריטה אדמומית
את זועקת מכאב ונמתחת קופצת אגרופייך
ולאט לאט נרגעת וצונחת חזרה
אחוז באגרופי הוא יוצא ונכנס
השחור מתמלא בנוזלייך
פנימיותך מכילה את הפולימר
ורק בסוף לאחר שמילא את חובתו לגןפך
אני מוציא אותו
ופורק....

לפני 12 שנים. 30 בדצמבר 2011 בשעה 14:20

איני יודע מאין היית באה
ולאן היית מגיע
אני יודע רק את קירות הבאר
היטב ידעתי כל זיז ובלט
כל מדרון חלק
מלכודת לאחיזה
בבטחה אני יורד עד לעומקי עומקייך
באר ללא תחתית
וחוזר חזרה למעלה
וחוזר חלילה
וכל פעם משאיר שם את עצמי
עד אשר מימי השקטים
מצויים בכל פינה
ואת המרחק
עד עומקי נשמתך
אני עובר בצלילה
דרך המים שהם אני
ואז אדע בבטחה שבידיי השליטה
ודרך עיניי את רואה
ובין ידיי את בטוחה
ואז עת ארכון אל פתח הבאר שוב
אחדור לתוכך
עד אובדן נשימה

לפני 12 שנים. 29 בדצמבר 2011 בשעה 18:33

הכאב הענוג

כל הלבן הזה מולי
רך ומוצק. נערי ותם
אני רוצה שם אדום
אז אני סותר לימין
אדום עז מתפשט
מאיים לכבוש את הלבן
נקודות נקודות של צמרמורת
פושטים מהאדום אל הלבן
אני מריח תחילתה של רטיבות באונך
ואני מרגיש ששניה אחרי עווית הכאב
בא החיוך
ואז...
אני סותר לשמאל...

לפני 12 שנים. 21 בדצמבר 2011 בשעה 20:15

היער שחור משחור
הרוח מחרישה
לא קר אבל
את עדיין מרגישה חשופה
ערומה בין ענפים רטובים
את מולכת אל הלא נודע
פחד. כמה פחד יש בך

חסרת אונים את נשלטת
במילותיו של הזר המוכר
חגה בין כאב לעונג
בין קשיחות ידיוו
לחמימות נשיכותיו

מספר שניות
אחרי שהתכווצת בהתפרצות גדולה
את זוקפת ראשך לשחור היער העוטף
איפה אתה ? את שואלת
ושם...אין קול ואין עונה

רמז... מים שקטים
עדיין מחכה

לפני 12 שנים. 16 בדצמבר 2011 בשעה 19:24

לאט לאט בשקט בשקט
המים מתקדמים בנתיבים דקים ולא צפויים
מסתרגים אל עבר הקורבן
מלחלחים. מרטיבים. שוחקים חודרים ומחלחלים
עד כלות
עדינים למראה. יפי מילה. וצנועים
בעורמה הגיעו לשליטה מלאה
ושם יגיעו לכל עונג
לכל כאב
יחליטו מתי לעצור נשימה
הם ימלאו כל פינה
יכוונו לפי תנועות המיכל
אבל דינו נחרץ
מים שקטים
קבעו בו את ביתם

תני לי להיות המים השקטים שלך

לפני 12 שנים. 16 בדצמבר 2011 בשעה 19:15

לאט לאט בשקט בשקט
המים מתקדמים בנתיבים דקים ולא צפויים
מסתרגים אל עבר הקורבן
מלחלחים. מרטיבים. שוחקים חודרים ומחלחלים
עד כלות
עדינים למראה. יפי מילה. וצנועים
בעורמה הגיעו לשליטה מלאה
ושם יגיעו לכל עונג
לכל כאב
יחליטו מתי לעצור נשימה
הם ימלאו כל פינה
יכוונו לפי תנועות המיכל
אבל דינו נחרץ
מים שקטים
קבעו בו את ביתם

תני לי להיות המים השקטים שלך