שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מים שקטים

לאט לאט בשקט בשקט הם עוטפים וחונקים וחודרים ומחלחלים עד שהכל מוצף מים
לפני 12 שנים. 30 בדצמבר 2011 בשעה 14:20

איני יודע מאין היית באה
ולאן היית מגיע
אני יודע רק את קירות הבאר
היטב ידעתי כל זיז ובלט
כל מדרון חלק
מלכודת לאחיזה
בבטחה אני יורד עד לעומקי עומקייך
באר ללא תחתית
וחוזר חזרה למעלה
וחוזר חלילה
וכל פעם משאיר שם את עצמי
עד אשר מימי השקטים
מצויים בכל פינה
ואת המרחק
עד עומקי נשמתך
אני עובר בצלילה
דרך המים שהם אני
ואז אדע בבטחה שבידיי השליטה
ודרך עיניי את רואה
ובין ידיי את בטוחה
ואז עת ארכון אל פתח הבאר שוב
אחדור לתוכך
עד אובדן נשימה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י