מחנכת וכלבונת זה רק חלק ממני

איזה כיף זה לא לעבוד....
רק שאני לא אתרגל לטוב הזה.
לפעמים עובר לי בראש אם זה בסדר שאני לא עובדת, אבל אחרי 4 שנים בעבודה המסריחה חלקית שלי מגיע לי לנוח קצת.
עדיין לא הגעתי למצב שנמאסה עליי ה"בטלה" אולי אם זה היה קורה כבר הייתי מחפשת עבודה.
כנראה שזה קרה בכלל שדווקא בזמן הזה שכביכול אני אמורה להינות מהשקט והאי עשייה נפלו עליי כל כך הרבה צרות ובעיות להתמודד איתן.
כל כך הרבה בעיות ומחשבות נקרות בדרכי שאפילו המחשבה של חבל שעזבתי את העבודה עברה בראשי... מחשבה שלא חשבתי שלשנייה תעבור בראשי אבל אם הייתי בעבודה לפחות לכמה שעות הייתי יכולה להתנתק מהכל.
אני לא משקרת לעצמי כל האוסף הזה שבא לי בבת אחת ערער אותי קצת... הרבה.
אם כל בעיה הייתה באה לי בנפרד הייתי צולחת אותה בלי קושי
אבל כשהכל קרה ביחד זה כמו הוריקן וצונאמי רגשי ביחד.
אבל אני חזקה. אני יודעת שאני חזקה. אני בטוחה בזה שאני חזקה!
אז ייקח לי קצת יותר זמן לעבור את זה אבל אני אעבור את זה.
בלי קשר שאין לי ברירה החיים חזקים יותר מהכל וסבא זמן לא מחכה לאף אחד.
שוקלת ללכת לים, לשבת שם.
הים תמיד מעודד אותי הוא נותן לי תחושה שאני לא מקבלת בשום מקום אחר
חושבת אם ללכת עם מישהו או לבד...
יש הצעות?
שיהיה לכם יום מעולה והסופ"ש כבר פה