ימים קשים עוברים עליי
מצד אחד דודה שלי שמאושפזה במצב קשה, שכל טלפון מאמא שלי יכול לבשר אחד משני דברים או שקרה נס או שהכל נגמר.
אני ממש מפחדת מהאפשרות השנייה.
מצד שני מה שקורה כאן שאם יש משהו שלא חשבתי אי פעם שאני אגיד זה שיש ילד שאני לא מחבבת (בלשון עדינה... מאד עדינה) ושאני די בטוחה שהוא הבן של לוציפר ואפילו לא מנסה להסתיר את זה.
ולכל זה מצטרף המחסור המאד מתסכל בסקס!!!!!!!! אני לא חושבת שמאז הפעם הראשוונה שלי עבר כל כך הרבה זמן בלי סקס
התחלתי גם בחיפושים אחר קהילת הבדסמ הקרובה לביתי אבל עזבתי את זה כרגע עקב הבעיות אבל אני ממש ממש מתגעגעת לאחוז את השוט בידיי להניף ולהנחית על הישבן להנות מהצליל של השוט על העור והכאב שזה מפיק ואין טוב ממראה עיניים של ההתכווצות של הנשלט והסימן האדום שזה מותיר אחריו
חוויה תלת מימדית
הגעגועים לא מקלים על המצב בעיקר לבחור שלי... אני כל כך מתגעגעת להרגיש אותו צמוד אליי את החיבוק העוטף והחם הנשיקות הנשיכות שהוא נושך לי את השפה בשביל שאני אהיה צמודה אליו והוא יוכל לנשום את הנשימות שלי.
מקווה שעליכם עוברים ימים טובים יותר
ולמי שהיה כאן פעם באיזור בוסטון ומכיר את ענייני הקהילה אני אשמח להמלצות
שבת שלום
