פרסום באיחור
16.08.12
הסופה עברה.
אני לא מתמודדת היטב עם מצבי לחץ, והפעם הגזמתי לגמרי. הסכמתי וסירבתי וקפצתי מהר מדיי וברחתי ואובר ניתחתי ואובר דיברתי ואובר הסברתי את רגשותיי במקום פשוט להרגיש אותם. עד שאי אפשר היה יותר להתנדנד.
והחלטתי להתנקות ולחתוך. ישבתי ושפכתי את נפשי לתוך דף, מצחיקה כזו- באמת חושבת להקריא למישהו במקום לדבר...
אבל לפחות זה עושה סדר במחשבות.
הנחתתי עצמי בחזרה למציאות והכרחתי עצמי to make things right again
הפלא ופלא- זה עבד.
אולי עשיתי לכמה אנשים בלאגן בחיים, אבל לי עצמי הדברים לא יכולים להיות ברורים יותר. לאט לאט, גם האסימונים של כולם יפלו למקומם. אין טובות כמו האמת והכנות. למזלנו, גם אין מנוס מהן.
הדבר המעניין הוא, שאתה מזמן לעצמך חוויות מסויימות. האנרגיה הולכת במעגל ולא רק החוצה/ פנימה.
החיים כל כך מפתיעים!!! כבר שכחתי... ואולי זהו הציד? אולי גם אני יכולה לצוד? לפרוש את הרשת ו"במקרה" למצוא בה שלל?
בסיכומו של דבר, נשארתי נפש חופשיה. זורמת אך שפויה. עליי להבטיח לעצמי שלעולם לא אעשה דבר נגד תחושותיי, רק כי זה מתבקש. לא עשיתי בעבר וזה לא הזמן להתחיל. יש דברים שמותר לעשות רק אם אינך מסוגל לעמוד בפיתוי. או לא רוצה לעמוד בפיתוי. פחות מכך זה למכור את עצמך בזול.
:-) קוראת וצוחקת. התובנות תמיד באות בערימה, ועם הרבה קלישאות. ככ ברור, אבל להבין ולהסכים מהראש שונה מלהרגיש את המשמעות בבטן.
והרי גם זו קלישאה. לפחות עבורי.
בעד משחקים, נגד תוצאות סופיות מדיי.
שיהיה רק טוב.