השתגעתי כבר
עוד פעם ההורמונים
עוד פעם המחשבות הבלתי פוסקות
עוד פעם בלגאן
היא, הבחורה, נפתחה בפניי והיא רוצה. ואני רוצה לנסות.
חוץ מזה אנחנו חברות וזה נשמע כמו דבר נחמד ולא קיצוני
וגם.. אני מחשיבה את דעתה ומושפעת. מודעת לכך זה אבל לא יכולה לשלוט בזה...
סביר להניח שלא יצא מזה משהו רציני בקטע המיני, אני לא בנויה להיות עם אישה לבד.
והוא
בחור באמת אחד הטובים פה
רוצה אותי כנראה בעיקר בגלל היופי
אומר שיש גם מעבר לזה. וגם אני משחקת איתו במילים וכנראה הוא מושפע מהן (למרות שפעם אמר לי ששופט בני אדם לפי מעשיהם.. ממש)
אני לא יודעת אם אני רוצה אותו
קשה לי לראות את החולשות שלו
אני רוצה מישהו older and wiser and stronger
אבל ברגע שהגענו למצב שהוא רוצה ואני ככה ככה...
מאזן הכוחות הופר לכיוון הלא מתאים מבחינתי
ועכשיו נאחד
הוא (וחבר שלו) רוצים עוד מפגש בין ארבעתינו
אלוהים יודע על מה הם חושבים ומתכננים
אני הייתי זורמת
הרי בשורה התחתונה אני מסוגלת לזה, אם להיפתח באמת
אבל היא לא רוצה
לא מוכנה להיות עם גבר אחר
אני והוא לבד ביחד... זה מסובך, זה בעבודה, זה צריך להיות ממש אבל ממש שווה את זה
ולא בטוח שזה כך
זה קרה מהר מדיי ובכלל בלי רצון מקדים מספיק מצידי
ושלישיה לא יקרה
הפנטזיות שלי הן לא הפנטזיות שלה
ורק אני נשארת עם חצי התכנית
עושה מה שאנשים רוצים שאעשה ולא מה שרציתי בעצמי
לחזל"ש הכל?
יותר טוב כלום מכמעט?
אני מרגישה עכשיו כמה זקוקה למישהו שפשוט יוצא ממני את כל המחשבות והתחושות האלה בצורה פיזית מאוד
יצעק עליי
תסתמי
תפסיקי לחשוב ולבכות
תתרכזי רק בסטירות
במשיכות השיער
בתחושת החנק מבפנים ומבחוץ
בחוסר האונים
יזיין אותי עד לאפיסת כוחות
עד שאי אפשר יהיה אפילו לצעוק יותר
עד הסוף
ואחר כך ייתן לי לשים את הראש בחיקו
וילטף את שיערי
ואני אדע שיש מי שמבין אותי ושהכל יהיה בסדר
מה, זה כ"כ הרבה לבקש?
