לפני 11 שנים. 12 באפריל 2013 בשעה 9:23
היום שוב חלמתי על מ'. לא יאמן כמה שהוא יושב לי בתת מודע.
הסיטואציה הייתה שהחלטנו לקיים אירוע כלשהו בבית, בסגנון מסיבת חתונה מצומצמת. האירוע מתחיל קצת עלוב כי עדיין לא כולם הגיעו ואני מרגישה שאין מספיק כיבוד. גם הוא נמצא שם, היחיד מהעבודה.
כל החברים בסלון, איתם גם בעלי, ואני במטבח בהכנות אחרונות. סיימנו לעבור עם מ' על משהו שקשור לעבודה והאירוע תכף אמור להתחיל. בינתיים הוא נמצא איתי במטבח, עד להכנות וללחץ שלי. אני לא ממש מוצאת על מה לדבר מרוב שמרגישה קטנה לידו, ואז מציעה לו יין, הוא מסכים. שואלת אם אדום או לבן- עונה שלא משנה לו. יש בקבוק אדום פתוח בסלון ולבן סגור במזווה ואני מחליטה לפתוח את הלבן החדש. פותחת את הבקבוק ומוזגת לשנינו, שוב מאבדת את קו השיחה. אני מתביישת שהאירוע לא מספיק מרשים ואני לא עושה עליו רושם טוב.
באופן לא מודע ומבלי להודות בכך, אני מאוד רוצה את קירבתו, ברמה של רק חולמת עליה, כי יודעת שהוא לא שם עליי. פתאום הוא מתקרב מאחוריי ומושיט יד מתחת לשמלה הקצרה שלי. אני קופאת במקומי. ריגוש עובר בגופי ואינני מסוגלת להשתלט על עצמי. עירומה לפניו במאוויים שלי, בחולשתי כלפיו. הוא אומר שיכול להכניס את היד עוד פנימה, כמו להדגיש שבקושי התקרב וכבר אני שלו. ואז אומר שאני חייבת לעשות משהו בדרך מסויימת בעבודה, ואם לא- ידאג שיפטרו אותי, חד וחלק. אני מתקפלת על הרצפה לרגליו, רוצה לברוח מהפחד ורק להיות מכונסת בתוך עצמי עם הרגע הזה, עם קירבתו העוקצת. מבינה שהייתי מוכנה להסכים לדרישתו, להשפלה, לכל, רק להיצמד לרגליו ולא לאבד אותו. חולפות בי מחשבות על אי הצדק בבקשתו, על תלונה בגין ניצול סמכות לרעה, ויחד עמן הבנה שאני בנויה לכך שישפיל אותי, שמותר לו, שאאמץ את התחושות שהוא גורם לי ולא אסרב. אני מוכנה לוותר על גאוותי ולהודות בחוסר האונים, העיקר לרצות אותו.
בכך שהוא נוגע בי במטבח, כאשר חברינו ובעלי נמצאים בחדר השני, ובכלל האירוע אמור לקדש ולכבד את הזוגיות שלנו, הוא מראה כמה כל זה לא מעניין אותו, עד כמה יקבל ממני כל שיירצה בלי התחשבות בשום דבר אחר בחיי. הוא לא מראה כלפיי חום באף רגע, רק כוחניות קרה באמצעות שליטה נפשית ומינית. ואני שפוטה שלו, לא יכולה להתנגד. מקופלת לרגליו ומוכנה לעשות הכל בשביל שיהיה מרוצה ממני. יודעת שהוא מנצל אותי באופן שאסור במקום עבודה, ומסכימה לזה.
במצב ערות אינני נמשכת אליו פיזית, יש אלף שהייתי עושה לפניו. אבל הכוחניות שלו- יחידה במינה, והיא מסוגלת להכריח אותי לעשות דברים מגעילים או כאלה שנוגדים את ערכיי, בלי להתווכח. מתפלאת על עצמי. ובעצם, הכי לא מתפלאת.
בינתיים- רק בחלומות. במצב ערות זה כל כך רחוק... האגו חזק מדיי. ההגנות תקינות ופועלות.
לפני זמן מה מישהו שאל אותי, תוך חצי משחק חצי אמת:
את זונה?
תרצה שאהיה או שלא אהיה?
את לא יכולה לבחור (שלא להיות), נולדת כך
בתקופה הנוכחית בחיי כל זה רחוק ממני, רק החלומות מעוררים מחשבות, ויש הבדל גדול בין פנטזיה למציאות.
אבל כשמביאים אותי למקום הנמוך הזה... עמוק בפנים, לעולם איננו משתנים באמת.
