סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Never say never

כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא
לפני 12 שנים. 26 באוגוסט 2012 בשעה 17:16

יושבת שומעת את הדיסק השקט מפרדיסו ודמעות עולות בעיני

דמעות של אושר, של געגוע

של דבר מדהים שקרה וכבודו במקומו מונח, ולא משנה מה יהיה הלאה

 

שירים מרגשים כל כך, גם אדם בלי מטען יבכה

חושבת מתי המחשבות עליו יפסיקו להיות תכופות כל כך

מתי החיים ישתלטו עליי שוב  

 

הסקס היה גם של אהבה

איך הוא אמר- אחרי הסקס את באה אליי כמו חתול קטן  

 

וואו זה קשה מדיי

אני מכבה את הדיסק  

 

לפעמים אנו עושים דברים, שידוע לנו מראש שיהיו להם השלכות שליליות. או מקשות.

ובכל זאת- אם הבחירה היא בין לא לחיות ולא לסבול, לבין לחיות ולפעמים גם לכאוב- ההחלטה ברורה. בכל פעם מחדש.

אם יחתימו אותי על חוזה שמחייב לחוות ואח"כ בהכרח להתגעגע, או לבכות, או להתחבט- אחתום עליו בדמי.  

 

D my summr love

was it a dream?

Truth Seeker - טוב שאפשר לשים את הכאב הזה בהקשר שממנו הוא בא. אם החוויה כמכלול היתה טובה, כמו שהגדרת את זה - לחיות, אז ההשלמה הזאת יכולה להקל גם על החלקים הפחות נעימים של החוזה.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י