אני מיספר אחת

פעם חשבתי שכל החיים ברורים

פשותים

קם בבוקר לשוק

שוטה יושב על הארגז בגיבעה

קפה אים הל

אפילו מתי הייתי בבור מייעץ לרמטכל,

או כשהיתי עסוק במצוד אחרי בין לאדן,

או מנסה ללכוד את עוקד החמקמקי,

או הופח את הבית לימצוא את השוט

תשע זנבות ובימקום זה מוצא מיתחת

לספה זנב של גוינט וסוגבנייה מחנוכה 94,

הכל היה בהיר כזה ברור

לא סתם קיבלתי את אות הרמטכל,

על זה שהיצלחתי לישרוד את הכלוב, 

אים קצת אושר קצת עצב קצת ברוגז,

אבל היצלחתי לחמוק תחת אש הצלפות.

עד שיום אחד עוד פעם קמתי ועל החלון עמדה תינשמת,

ואמרה לי: דוד החיים שלך הולכים להתהפח, כול מה שידעת שלא היה הרבה למה אתה מטופש, תישכח,

אמרתי לה: למה? מה עסיתי?

אמרה לי זה רק אתה ואלוהים יודעים

אז פניתי למסטר אלי למה הוא אלוהים

ושאלתי אותו: תגיד יש לח מוסג מה דיברה התינשמת?

חשב ואמר: 70 פנים לה לתינשמת

ואם ברצונך להבין ולהצליח אתה צריך

להפנים שלחתול יש תשע נשמות

והצפרדע דו.

אמרתי לו מה??

אמר: תראה, מה שבעצם אמרתי זה שעומדת להכנס לחייך דמות שתמחק לך את ההיסטוריה, ועכשיו לך מפה.

הלחתי ואמרתי לי וואלה בישביל זה אני צריח את אלוהים? מה אני לא לא יודע להקיש על ה 3 נקודות להוזיז את האוגר להיסטוריה ולמחוק?

עחשב פו יש ספסל

שתנוחו ליפני שממשיחים בפוסט שלא ניגמר הזה!

זהו נחתם מספיק אז נמשיח

אז ככה היתי מהורהרי וסהרורי

ואז פיתום מתי אני כותב אדומה למישי

יצאתי באמצע בלי לדעת למה, כאילו אני קשור בחוטים ומופעל מילמעלה,

וכתבתי למישי שכתבתי לה אדומה 

ליפני שנה, ענתה אז, וזהו.

אבל וואלה זה לא היה זהו, לא אצלי ברוש, למה היתה שם ככה בהילה,

עברתי שנה וואלה לא משו, לא היה לי רוש להתחבר אפילו לעצמי.

 אז ליפני שבועיים כתבתי לה,

דיברנו בווטס 15 שעות רצוף ולא יחולנו להפסיק, ואז ההיסטוריה לא נימחקה אבל היסטוריה. 

וואלה יש אחד אהוד, כתב פם:

לתאר מה שבי צומח, אין מילה בתנ״ך,

אז כן אין לי מילים לתאר את מה שקורה בי מיאז הגעת איזי.

הקסם מונח.