ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

The song of ice and fire

לפני 7 שנים. 23 בספטמבר 2016 בשעה 17:02

 זה מעניין, זה מצחיק, זה מסקרן.

אני אוהב להתבונן באנשים מהצד ולחשוב לאן הם הולכים? מה עם עושים?

השבוע נסעתי לים, תוך שאני מסתכל על השקיעה, כל כך הרבה עוצמה יש בשמש. מי עוד מתבונן בה תהיתי.

הם הלכו שם, יד ביד,היא פסעה לצידו ועל פניה חיוך מאוזן לאוזן. הוא לעומת זאת, התרכז בעיקר בהליכה, לא בה. מעניין אם הם באמת מאושרים...

אחריהם עברו שם שלוש בנות, ילדות, גיל הטיפש עשרה להערכתי. ביקשו סיגריה. ציחקקו ועישנו, נראו רגועות.  האם אכפת להן מהמחר תהיתי...

אז הגיעו זוג בנות צעיר, נראות נחמדות על פניו, מרחו אחת את השניה בקרם הגנה ורצו לים. השתכשכו שם ארוכות, כשהן יצאו, הן התלבשו ופשוט הלכו. מעניין מה קרה שם, רבו? מעשה אוהבות ספונטני? לעולם לא אדע.

אחר כך הגיעה אישה מבוגרת עם כלב. ללא רצועה. היא הלכה לה, פשטה את שמלתה ונכנסה למים, הוא השתולל על קו החוף המתין לה בנאמנות האין שניה לה. מה היא עושה פה? בשעה כזאת... האם מחכה לה מישהו בבית?

החמה הלכה ונעלמה, בריזה קרירה מלטפת, ריח המלח ממלא את האף.

Shine on you crazy dimond מתנגן לו ברקע.

2 גברים הולכים, לפתע פונים אליי, בחירה מצויינת הם אומרים במבטא בריטי כבד. ממשיכים ללכת אל הלא נודע... לאן?! כלום לא קרוב... 

הלכנו משם, בדרך חזרה עמדנו בפקק...

חושב לעצמי, לאן כולם נוסעים? מה מחכה להם?

עולם מעניין, אנשים מעניינים, כך אני חושב, כמתבונן מהצד.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י