לפני 12 שנים. 8 בינואר 2012 בשעה 10:05
למה אני כועסת על עצמי עכשיו?
כי האמנתי לכל הצהרות התמיכה וההבטחות שלך, למרות שאני יודעת היטב מהן מגבלותיך.
מצד שני, אסור לי להשפיל אותך ולהתריס בפניך: היהפוך כושי עורו?
אתה מצפה ממני להמשיך לתת בך אמון ולא להכאיב לך בכך שאמוטט
את כל מה שאתה מתאמץ לבנות בשבועיים האחרונים.
אבל פגעת בי כל כך אתמול כשאמרת לי בכעס ובנחישות:
"זה כל מה שאני יכול לתת לך. זה כל מה שאני רוצה לתת לך".
ועכשיו אני יודעת שאתה יודע מי אני.
אבל בכיתי כל כך אחר כך.
וצעקתי על אנשים בעבודה מרוב כעס על עצמי.
אני שוב האישה השנייה, ולך שוב יש זוגיות עיקרית שאינה זוגיות,
בזמן שאני כבר לא מאוהבת בך אפילו.
מה יש עוד לומר?
