דברים מהלב...

יכול אולי להשמע כאילו אני מתלונן, אבל ההיפך הוא הנכון, בגיל 23 אחרי שעזבתי את משרד הבטחון בצורה פתאומית ולאו דווקא מרצון, סיפור עצוב ולא ממש לענייננו, ולא ידעתי מה לעשות, הלכתי ללמודים, דברים לא הסתדרו בשביל מישהו שראה את עצמו מגיע יום אחד לתפקיד בכיר באחד מאגפי הבטחון של ישראל והחלטנו (עולם האקדמיה ואני) שדרכינו יפרדו וכנראה לא ממש יצטלבו יותר. אז הנה, כנראה שבאמת שאי אפשר לדעת. חזרתי ללמוד אחרי הרבה שנים של עבודה ודברים אחרים. לפני מספר חודשים הגעתי לאותה המסקנה שאנשים בדרך כלל מגיעים או שמגיעים בשבילם בגיל 20 פלוס, שבלי לימודים אין עתיד, מה לעשות....שנים ברחתי מזה, עשיתי כל מיני דברים מסביב, בארץ ובחו"ל, עבדתי בתחומים משלימים למקצוע שבו מה לעשות, לצערי או לא אני הכי טוב וזה מחשבים,חייתי בחול תקופה ארוכה, הייתי כמעט כל דבר שאפשר לחשוב עליו ועבדתי כמעט בכל מקצוע שאפשר לחשוב עליו, וזה לא בהגזמה, אבל תמיד אמרתי שאני לא רוצה לעבוד בתחום עצמו, בתוכנה, כנראה ששנים ברחתי מלעשות הרבה כסף...מה לעשות, יש גם כאלו.
לפני כמה חודשים עוד כשהייתי באילת והיתה לי שנה זוועה, תודה לכל מי שהתעניין, החלטתי שהגיע הזמן לשינוי המתחייב, הכל היה בלחץ שהאמת נמשך עד לא מזמן, שלושה שבועות לפני פתיחת הלימודים הודיעו לי מהמכללה באילת שהם לא פותחים את לימודי התוכנה שם כי אין להם מספיק סטודנטים...חחחחחח. אין אפילו 16 אנשים בכל אילת שרוצים ללמוד הנדסת תוכנה, זה מצחיק, שעוד מוותרים להם, ומורידים את המינימום מ40 ל25 ואז ל16 ועדיין אין, שנה חמישית רצוף. בכל מקרה, החלטת לא לחכות עוד שנה, אחרי שכבר חיכיתי וחיכיתי ונרשמתי פה, למכללה במרכז, והכל בריצה, להתפטר מהעבודה, ולתמוך בהם מרחוק כי הם לא מצאו אף אחד עד חודש אחרי שעזבתי, תחילת לימודים אחרי 17 שנה שלא ישבתי בכיתה עם מתמטיקה, סטטיסטיקה, כלכלה וכו, כל מה שצריך ללמוד...ובכלל, ללמוד בגיל 35 זה שונה...לטוב ולרע....אבל מה, אני נהנה מכל רגע....!!!!!!
אולי מי שמכיר שלא מכיר אותי מהילדות לא יבין על מה המהומה, אבל מדובר במישהו שהיה הולך לגלוש כל רגע שהיה ים, שהיה הולך לשחק רוגבי או להתאמן כשלא היו גלים ובכל מקרה לימודים לא היו בראש סדר העדיפויות (המקצוע המתוגבר שלי היה גיאוגרפיה....חחחחח)
אבל מה אני יכול לומר, פשוט מדהים ללמוד, אין לי דרך אחרת לתאר את זה, אני מסוגל לשבת ימים שלמים ולא לשים לב לזמן בכלל שעובר, בהכנת שיעורי בית, הכנת הרצאות, כתיבת תוכנות, ועוד מטלות כאלו ואחרות, וכבר שנים לא הלכתי עם חיוך כזה גדול על הפנים, פשוט נהנה מכל רגע....
אולי זה גם מתאים לשאר הדברים בחיי שהיו עד היום שונים בתכלית מרוב האנשים בחברה, לא התחתנתי (מרצון אבל גם לא מאמין בחתונה, יכול להיות שגם זאת הבעיה...אולי?), לא הבאתי ילדים בגיל 25 וגם לא ב30 (לא כאלו שאני יודע עליהם עד היום ומקווה גם לא לקבל את דפיקת הדלת הזאת....חחחח) ולא התגרשתי אחרי שנה, שנתיים (בשביל מה אתם מתחתנים, בשביל להתגרש - ככה זה נראה בימיינו), אבל בכל זאת, הנה אני פה, כין לימודים לשיעורי בית, הרגשתי צורך לכתוב לעולם שהתבגרתי כנראה....מוזר, אבל אם זה אומר להתבגר אני מוכן לקחת את זה על עצמי......
בכל מקרה, החיים יפים, עוד מעט שלג בחרמון ואני אוכל לעשות קצת סנובורד בחופשת הסימסטר, בינתיים לומדים, עובדים ולא פחות חשוב.....טיולי בוץ עם הגי'פ בסופי שבוע אחרי סערה כמו היום....חובה!!!!!, והחיים יפים, אני לא אגיד ורודים (לא שאני הומופוב, אבל בכל זאת גבר גבר..חחחחח) אבל עם גוונים של תכלת (תכלת גברי כמובן...חחחחחחח), אבל אני בהחלט אחד האנשים היותר מאושרים בימים אלו, וזה עוד בלי אהבה ואפילו לצערי בלי זוגיות, אבל זה לא פוגם באושר, לחלוטין לא.....ובהחלט בתקופה אחת המאושרות והטובות בחיי....תודה לי על זה שהחלטתי לעזוב הכל ולקבל קצת שכל וללכת על הצעד הגדול הזה באמצע החיים, מקווה שכול מי שקורה את הבלוג הזה והיתה לו הסבלנות לקרוא עד פה יהיה מאושר לפחות כמוני ובהצלחה ואהבה לכולם....ואם לא יצא לי לכתוב כלום אז שנה לועזית שמחה, והרבה הרבה הרבה.......כל מה שבא לכל אחד ואחת......