בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים מהלב...

שאלתי פעם ועוד כמה פעמים, בחורות, נשים שפגשתי בחיי מה את רוצה?
את 11 הדקות, את האוצר שחבוי מתחת לפרמידה או את הזאהיר, רובן לא ידעו על מה אני מדבר בכלל, לחלקן זה הזכיר משהו ולא ידעו לשים את האצבע על אותו הדבר, ומאלו שידעו על מה אני מדבר, מעטות הן שידעו לענות על השאלה מתוך הלב....
ואני, שנים בצעירותי חיפשתי את 11 הדקות, פעמיים בחיי מצאתי את הזאהיר לצערי ולשמחתי וכיום? כיום אני מחפש את האוצר החבוי שתגרום לי להרגיש את הזאהיר.
לפני 11 שנים. 10 בינואר 2013 בשעה 17:40

האמת היא שהאנלוגיות כל הזמן קופצות לי לראש בלי לשים לב.

 

לקחת משהו שהוא בסיסי כל כך, טוב כשלעצמו אבל לא ממש מגובש, לא מוגמר, לא מלהיב ולהפוך אותו למשהו עם טעם, עם ריח, עם אופי, עם יחודיות.

לקחת משהו שהוא גולמי ובסיסי ולעצב אותו לפי מה שאני רוצה, פעם אחת ככה ופעם אחרת לעשות ממנו משהו שונה, טוב וטעים לא פחות, אבל להפעיל את הדמיון, את המגע, להיות נחוש וגם כשלא הולך ישר להמשיך ולנסות ולהגיע לתוצאה המושלמת (לפחות בשבילי).

 

והסיפוק בלטעום ולחוש שיצרתי משהו בדיוק כמו שרציתי, שעיצבתי ושיצא בדיוק כמו שרציתי....סיפוק ותענוג גם יחד.

 

בין אם זאת גבינה מתוקה כמו ריקוטה, גבינה מלוחה וקשה כמו פטה, גבינה מסריחה אבל כל כך טעימה כמו קממבר או סטילטון או אפילו דברים פשוטים כמו לייצר לבנה מיוגורט אמיתי.....מי שאוהב אוכל טעים...גבינות ויין טובים ואת החיים הטובים באופן כללי יכול כמובן להבין אותי.

מי שיכול לראות את האנלוגיה אני שמח בשבילו... ומי שחושב אחרת, אני שמח לא פחות, לא חייבים :-)

 

סופ"ש מעולה לכולם, לחברים וגם לאחרים....

להבה חשופה - הלו איש:-)).

כייף לראותך כאן!.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י