אתמול בלילה קיבלתי רשות לגמור והייתי צריכה לכתוב את מה שקורה
אחרת אין אישור
אני הייתי צריכה לצאת למרחב המיבורי עם הפנטזיות הכמוסות האלה, שאפילו בפני עצמי לא הודיתי שהן קיימות
וזה היה הפוסט של אתמול בלילה (בעצם היום מוקדם בבוקר).
והוא נכתב תוך כדי אוננות, באצבע אחת של יד לא מאומנת.
וכמובן שבזמן חרמנות שיא, שמיד בגמירה הייתה נפילת חרמנות טבעית .
והנה הבוקר שאחרי
ואני קוראת את עצמי
ולא מאמינה
גם לא שכתבתי את זה
וגם לא שאני מתחרמנת רק מלקרוא את זה שוב
למה הפכתי כאן?
בזמן כלכך קצר יחסית יצאתי מעצמי והנה מישהי שאני לא מכירה אבל מסתבר שגבירתי כן יודעת וכם מכירה
והיא כן יודעת איך להוציא אותי מעצמי
ואני שוב לא יכולה להפסיק לחשוב עליה ואלי ועל מה שיהיה ואני לא חושבת שאני אפילו מתחילה לדמיין את מה שיהיה
ועוד יהיה אני בטוחה
במיוחד אחרי הפוסט הזה שיעביר אותנו למקומות נוספים
לפני 12 שנים. 8 בינואר 2012 בשעה 6:40