מחר בבוקר זה יהיה בדיוק שבוע מאז שכלוב הצניעות ננעל על הזין שלי,
והנה מה שקרה ביומיים האחרונים:
במוצאי שבת, גבירתי הסירה את הכלוב כשנכנסתי למיטה, ואמרה לי הנה תשני בנוח הלילה.
כמובן שבבוקר יום א' הכלוב חזר למקומו וננעל המנעול,
עבר יום מטורף לגמרי, עבדתי ללא הפסקה כמעט, והגעתי הביתה עייף.
נכנסתי למיטה לנמנם קצת, נרדמתי והתעוררתי בסביבות 10 .
גבירתי הייתה עדיין ערה
פניתי אליה ושאלתי האם אפשר להוריד אותו כמו אתמול למשך הלילה?
היא הסתובבה, לקחה את המפתח ושחררה אותי.
אתמול בבוקר אחרי הקפה התחלתי לשים את הכלוב וגבירתי שואלת אותי - מה אתה עושה? האם אמרתי לך לשים אותו?
נעמדתי במקום, ללא מילים, והורדתי.
אחרי כמה דקות היא פנתה אלי ושאלה:
"מה אתה רוצה בעצם???"
עניתי שאני רוצה שהיא תנעל אותי.
לא, מה אתה באמת רוצה, כי אתמול באת וביקשת להוריד את הכלוב בלי בקשה , רק אמירה, לא ביקשת בצורה נאותה, אני לא כאן כדי לשרת אותך!
עכשיו תחליט מה אתה רוצה בדיוק ותבקש.
אני רוצה שתנעלי אותי ותחליטי..
לא!!!
תבקש כמו שצריך בדיוק מה אתה רוצה.
ירדתי על ארבע, הורדתי ראש, ואז הסתכלתי לה בעיניים ואמרתי:
אני רוצה שתנעלי אותי בחגורת הצניעות, שרק את תחליטי מתי ואם אני משוחרר ממנה ולכמה זמן, רק את תחליטי מתי אני גומר ואיך.
"טוב, תשימי אותו"
ידעתי והרגשתי באותו הרגע, ואני מרגישה עדיין עכשיו באותה מידה שזה הדבר הנכון עבורי ועבורה, שאני שם למטה, והיא למעלה ומחליטה מי ומה ומתי עבור שנינו, שהכי נכון שהיא מחליטה וזהו.
והיום כתבתי לה שאני עומדת מאחורי ההחלטה שלי מאתמול, שאני שלמה עם העברת הכוח המלאה שלי אליה
שטוב לי כשכל הכוח אצלה
לפני 12 שנים. 15 במאי 2012 בשעה 15:43
