אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

*THE DRAGON ACADEMY*

..כרונולוגיה של דרקון בדסמי..




את הבלוג הזה קוראים מההתחלה.
לפני 6 שנים. 3 באפריל 2018 בשעה 23:20

 

מי התחיל את זה?

 

 

מה זה חשוב..

 

אש שמגיעה מפיצוץ, להבות שנוסקות, כבר לא זוכר איך ומתי ולגרף הזמן אין נקודת משען..

אז לא אזיז את העולם.

ולאחר שמנקים את הבולשיט, אפשר להיות עירומים, להתחכך, אין צורך בזיון כעת..

רק להצמד, דבוקים בשקט של הלילה

הצרות של העולם נשארות בחוץ כשאנו בתוך המיטה הגדולה הזו

העור החם מהפנט

אותי.

הריח בין שדייך מעיף

למחוזות רחוקים.

 

 

אני רוצה לישון.

רק.

לישון.

שם.

לפני 6 שנים. 3 באפריל 2018 בשעה 20:21

 

עוד דרקון למשפחה 😎

לפני 6 שנים. 3 באפריל 2018 בשעה 9:20

 

 

 

..The world is mine

 

 

 

most of the time

.But sometimes..it's heavy

 

 

לפני 6 שנים. 2 באפריל 2018 בשעה 22:20

 

 

תיזכורת לעצמי.

תפסיק.

תפסיק.

תפסיק.

תפסיק.

תפסיק.

 

תפסיק להיות טוב.

תהיה אחר.

האחר שלך הוא הרגיל של אחרים.

למה להתאמץ בכלל.

תפסיק.

 

אף אחד לא שווה רבע מילימטר מהתחת שלך.

אני זה אני.

לאף אחד זה לא ממש יתאים.

גם לאף אחת.

 

זה לא יתאים לך.

מה לך ולרוצח סידרתי?

מה לך ולילד מלחמה?

קחי את התום שלך למקום שיידע להכיל אותו.

או לאנשהו.

או למישהו.

את לא תתמודדי עם זה לעולם.

מגיע לך מישהו טוב.

הרבה יותר טוב.

דרקונים זה לא משהו עבורך.

נסיכים עדיף.

 

 

 

 

BOOM LAY..

צאי לדרך.

לפני 6 שנים. 1 באפריל 2018 בשעה 17:48

 

אני מת על הזונות החדשות.

כל אחת טוענת לכתר "אני הכי זונההההההההה"..

 

לקרוא את הפוסטים ולהתגלגל מצחוק.

אחר כך להזכר במראות הקשים והאמיתיים ולהתכווץ בכאב.

 

הבדסמ החדש הזה, עולם אנתרפולוגי מרהיב, נענועי תחת וקצת שדיים מרומזות, כי זונה זונה אבל..

יש להן גבולות.

לא, חברים, לא כל כך מהר.

לא כל כך מהר תחזו בנפלאות האבולוציה הישירה שהרי בגרף הזנות, מדובר בזונות-על, על רמה, על הפנים.

גם.

 

 

אז בואו ואספר לכם משהו על העולם הזה.

נשים אומללות, שמסיבה זו ואחרת הגיעו למצב הזה, סמים, אלימות, ווייז שלעולם לא יכריז "הגעת ליעד".

הן מקבלות אתנן בעבור השירות, חיות בתחתית סולם המזון, ללא עתיד וללא תקווה.

יש שיאמרו שדווקא יש קווים מקבילים בין אותן זונות למצועצעות הכלוב.

ואולי..

 

ההבדל העיקרי הוא בתשלום האתנן.

 

 

מבחיל.

לפני 6 שנים. 1 באפריל 2018 בשעה 8:30

 

הירהורי פסח..

השם יקום דמה של הקיבה.

 

 

 

 

 

חג מוזר למדי.

 

 

*זה מתחיל בטרפת ניקיונות בלתי מוסברת שכוללת כל חומר אנטי אנושי בדמות אקונומיקות, כלור, מברשות שיכולות לפאר כל סשן גרנדיוזי וכלי משחית, וממשיך בשגעת זהירות שחס וכרפס יכנס פירור אבק וחמץ למרחב הביתי.

זה לא משנה בכלל שבכל דור ודור קם עלינו אובך ורוחות לכלותנו, קללות מרוקאיות עסיסיות נישאות בבריזה המזרחית המחרבת כל מאמץ מלחמתי וממש בתוך 48 הופך הכל לשדה קרב מדמם אפור וניסיונות חילוץ הירואיים לשמר את הקיים, טרם תעבור שכנה מצקצקת בלשונה שתבחן באצבע שלא תבייש חוקר בלוטות ערמונית/נקודות G ותספר ש.. "פיספסת קצת, אצלי זה לא קורה".

הדיסוננס המטומטם הזה מעלה תהייה האם כולם ממתינים עד לחג המטורלל הזה כדי לנקות את המערות שלהם כאילו דונלד דאק ו/או טראמפ מגיעים לביקור ממלכתי..

 

 

*גסטרו.

סאדיסט נוראי המציא את המצות.

מי בכלל נוגע בחרא הזה אם הן- לא מרוחות בנוטלה, קוטג', עברו טירונות שייטת וקורס צלילה במיים רבים. אפשר לבנות בית עם החבילות הגדולות האלה. מכאן מתחיל מסע כומתה, כזה שבסופו מגיעים לבית השימוש בריצה לאחר זינוקים שאינם מביישים את קארל לואיס, האצן המפורסם באולימפיאדה.. עד לקו הסיום.

בקו הסיום נשמעת אנחה גדולה וקול תרועה עז ולפתע את/ה/ם משחררים נפיחה אחת טובה לשיחרור הלחץ וענן אבק מצות עולה לאויר.

כאן, סוטים חביבים, חוזרים לסעיף הקודם העוסק בניקיונות.

 

 

אז החלטתי להפעיל סטארט-אפ.

התקנת שואב אבק בשירותים.

שניה לפני הפעלת התראת צבע אבק מצות, יש לחבר את צינור השואב לפתח הירי, ללחוץ בכוונה גדולה על מתג ה-ON, ולשחרר את המטען. כך נחסך האבק הנוראי, רעש השואב מחפה כמו מחלקה של גולני על רעש התרועה האיומה..

והיי!

השכנה חושבת שבבית שלכם מנקים כל הזמן!

שתמות הנבלה.

 

 

כעת רק נשאר למצוא היכן העוזרת המטומטמת שלי שמה את המכשיר המושיע הזה..

לפני שאני מייצר תקיפת אב''כ והורג בענן אחד רחוב שלם.

 

 

 

טיב טעם..אני בדרך.

 

 

 

 

 

 

'זדיינו.

כן.

גם השכנה.

 

אנחנו רק אבק..

ליטראלי.

 

 

 

 

לפני 6 שנים. 31 במרץ 2018 בשעה 9:57

 

 

הרטט הזה בתחתית

הביצים שנעות מעצמן

חיים עצמאיים, ריקוד קטן.

 

 

 

סקסיות מטורפת עטופה בצלופן ויזואלי

כזה שמרשרש

עוטף מתנה מופלאה

שכל מה שהפרימיטיביות שלי

רוצה לקרוע בהילוך איטי.

 

לשון שמתחילה מאחורי האוזן וזולגת לשקע הצוואר

מתעכבת בתנועות מעגליות על הפטמה

כשהשניה מטופלת בקובית קרח 

חום וקור במקביל

הבטן העגולה הזו מוציאה ממני נהמות לא אנושיות

רטט נוסף.

חניה בלומבליקו דל מונדו

(פופיק.. טפי על הבורות..)

חום הירכיים והחיבור שלהן

יהפוך אותך על צידך

בחוסר סבלנות

רק כי הגיע הזמן..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לזיין אותך בתחת בפראות.

להכאיב.

 

ויברציה.

 

לפני 6 שנים. 30 במרץ 2018 בשעה 6:54

 

תכירו את מירנדה.

 

 

 

 

משהו רע עומד לקרות

תחושת הבטן 

הרעידה בבסיס עמוד השידרה

החושים שמתעוררים לקצה היכולת.

 

 

 

הניסיון מלמד שטוב לאחד

זה רע לאחרת

או שבפילוסופיה הקיומית

זה טוב לשניהם

או גרוע לשכניהם..

 

תנשמו.

אני במצב רוח חגיגי למיינד פאקינג :))

 

 

 

 

חג שמח למי שמגיע באמת

 

 

 

ו'זדיינו.

 

בצורה כשרה..

סוטים.

לפני 6 שנים. 29 במרץ 2018 בשעה 14:50

לפני 6 שנים. 29 במרץ 2018 בשעה 9:40

 

קצת הגזימו עם חיסול וביעור החמץ..