*THE DRAGON ACADEMY*

ובמסגרת פתיחת המשרד ומענה לבתולות הברזל הכלוביות נשאלו נציגי שירות הלקוחות שאלות רבות.
אחת מהן חזרה על עצמה ולכן החליט המנכ"ל של ה-Dragon academy לצאת במבצע 1 לא כולל אחד ובטח ללא כפל מבצעים.
השאלה המדוברת עוסקת בתנוחות השפחה.
מאחר וקיימות כמה כאלה, מוגשת תמונה המרכזת את תנוחות הבסיס, וניתן לתרגל אותן מול חדשות ערוץ 2 או ערוץ הנשיונל גיאוגרפיק, הכל לפי בחירת המתרגלת.

נא לזכור שהתנוחות אינן מתאימות לכל אחת, ואם מוחה לא עבר חימום טרום פעילות, הרי שיתגלו התכווצויות שרירים לא רצוניות ובדגש על שריר האגו.

בשם צוות האקדמיה אנו מאחלים
תירגול מהנה ויום פורה !

כמות הווניל באתר הופכת כל חנות גלידה משובחת למשהו עלוב.

לא שיש לי משהו נגד לקקנות, בחלק מהמיקרים היא אפילו גורם מהותי בפעילות לשון חשובה ועדיין, בדסמ, מכובדיי.. בדסמ.

לאחר הבוחן פתע תיבחנו על התמונה הבאה.

שלא תצקצקו שלא קיבלתן/ם התראה..

'זדיינו.

הפוגה.

לא מעט דברים שנגמרים

מונחים בעלות השחר

על מדף גבוה.

לפעמים צריך לעצור

להבין

שכל כמה ששקר הוא מתוק

תמיד עדיפה

אמת כואבת.

ואני שחושלתי באש

ועופרת

עדיין חש בשריפה

שעוברת בבשר החשוף

לאחר שגזרתי

את השיריון הכבד.

המבט נודד לפינת החדר

ערימת המתכת מביטה בי

בחזרה

צוחקת צחוק מרושע

מושיטה יד למכונת הריתוך

ושתיהן יודעות שאצרח

ללא קול

כשערימת הפלדה הלוהטת

תחובר למערומיי.

אמת כואבת עדיפה 

על שקר מתוק.

(תודה לזו שנתנה לי את המשפט..)

שירות לקוחות שלום!

משרדנו פתוחים 24/7/365.

הקדמה:

הצטרפתי לאתר בדצמבר 2002, כשבועיים לפני שהוכרז רישמית.

ראיתי כאן הכל, שמחות ועצב, הנאה וכאב ויותר מכל ערימות בולשיט שפעם הכעיסו והיום מצחיקות.

שולט..

הניכוס הכמעט בלתי אפשרי באופציה החינמית של הגדרת התפקיד. בחירה גרועה אגב במלל.

זו לא הגדרת תפקיד אלא תפקיד של ממש וטוב היה אם בעריכת הפרופיל היה שימוש במשפט אחר בנוסח "הגדר מקומך" בעולם הבדסמי, זה היה נותן לאדם את הבחירה לומר מה לדעתו מקומו ולא מקשט אותו בנוצות מפוארות שאינן ראויות לו.

מאז קמו חכמי וחכמות דור, שבינם/ן לבין בדסמ אין קשר של ממש. הומצאו הגדרות מוזרות, כל כל מוזרות ועיקביות עד שהן נשמעות כמעט בכל שיחה וחתימת הממציא לרוב קיימת עם עטרת פטמה מבצבצת.

זה משעשע כל פעם מחדש לראות את מבטי התמיהה בשיחה עם אדם שבחר לעצור לרגע ולתהות מה לא נכון בבריכה שהוא מנסה לשחות בה ובשיחת עומק אחת לקבל תשובות לתהיות, מילים מסודרות לנושא שמפוזר כמו קוביות לגו על השטיח.

אין יותר קל מלשגר משפטים בנוסח: 

"אין ספר לבדסמ"

"אתה מנסה לחנך"

"אין הגדרות לבדסמ"

"מנטור/מאסטר זה מיותר"

"נולדתי לשלוט"

"אני זונה מושלמת"

ומאחורי כל אלה נמצא בלון ריק מתוכן.

במענה הבא נדוש בבדסמ ורגשות, נושא נפיץ לכשעצמו.

סופש ושבת נעימים למי שמגיע.

ו..'זדיינו.

מדי פעם נדרש ריענון.

משעשע למדי להביט בפוסטים מלאי חשיבות העוסקים בבדסמ ומפרטים מצוות "אל תעשה".

המוצלחים שבהם עוסקים באופרות.

במצעד הפיזמונים הזה נמצאת במקום הראשון והבלתי מעורער האופרה "לה-מורמור".

האופרה נכתבה בהמשכים על ידי מקבץ מפואר של נשלטות שחרטו על דיגלן  את הסלוגן:

"אתה תשלוט בדיוק איך שתאולף"

כמובן שבמתכונת הבדסמית של מציאות 2018, זה בדיוק מה שקורה, ומה שקורה במשך תקופה הופך לנורמה וכעת לך תתווכח עם נורמה, עם ג'יין או עם אורחת על המרמרה..

ובתוך כל הכאוס הזה, נותרו כמה לוחמי מחתרת שמנסים לשמר את התרבות הבדסמית, תארו לעצמכם?!.. לא העדפה מינית! 

תרבות בדסמית.

וכשירות לציבור הרחב, נתחיל בהקניית ידע בסיסי ביותר, מחוות קטנות של דברים שמוצגים במוזיאון בשל עתיקותם 😎..

בוחן פתע בתחילת החודש הקרוב.

'זדיינו.

אבל לפני..ללמוד בעל פה.

קאפיש?

No sleep-  ההמשך:

אני מקבל לא מעט הודעות ובנושאים שונים.

רוב ההודעות עוסקות בשאלות בדסמיות, חלק זעיר בדברים מיותרים.

באופן נדיר עולה הודעה שמעיפה אותי. זה יכול להיות בכעס, בעצב והכי נדירות הן שקורעות אותי מצחוק..

הנה אחת כזו, שפשוט גרמה לי לצחוק עד דמעות.. כמובן שללא זיהוי השולחת ובהסכמתה.

והנה התחיל סיעור מוחות... איך אפשר להרדים את בודיגארד? (ובעצם "איך אצליח להיות זו *שמרדימה* אותו"?")

כוס אמאמא שלהן. אף פעם הן לא נגמרות.

                                 .no sleep at all

משהו קורה לי.

אני לא מסוגל להניח אצבע

מדוייקת

עליו.

אולי זה הגשם בחוץ

אולי האדרנלין מהעבודה

שמסרב לצנוח

אולי.

עוד לילה נטול שינה

קיללתי כבר את כל מי שמגיע לו..

ואחרי שהרשימה נגמרה,

ואם תקומו עם זנב

או קרניים 

פשוט תדעו שזה בגללי,

העיניים מתעקשות

והרגליים..

יקחו אותי למטה למטבח

לקפה ראשון.

משהו קורה באויר סביבי

קולות דוממים נוגעים בי.

ידיים מתחת לשמיכה 

חוקרות

אותי

ואני..

לא מזהה אותן.

משהו.

לילה נוסף ללא שינה.

משהו.

סביר להניח שתקלה במערכת האתר..

קשה להאמין שהושקע בי כל כך 😎..

קצר.

*אפשר לוותר.

*אתה לא חובה.

*לא בכוח.

*מחק כל דבר שלא מתאים לך.

*כשאדם חי בפנטזיה- תן לו.

להעיר אותו זה חטא עבורו וביזבוז זמן עבורך.

* ולאחר שקיבלתי הערה במקום אחר..

'זדיינו.

מתעורר קשה.

הראש שוקל 8 טון והגוף מסרב להזיז את עצמו.

גורר את עצמי במדרגות למטבח וקורס על הכסא הגבוה, שולח אצבע לקומקום ויד שניה לצנצנת הקפה השחור, המושיע.

קפה ראשון.

בוקר שמתחיל ללא צילצולים משלושה סלולרים שונים, רגוע..בינתיים.

עוד מעט יחל הטירוף.

לרוב, דקות החסד האלה מתחילות בוקר שהופך לשדה קרב אבל מתרגלים כנראה.

אני אוהב את עיסוקי, אוהב את המאמץ המוחי ביצירתיות ונטל ההמצאה של הובלת X מנקודה A לנקודה B.

לפעמים זו מעטפה עם קודים, לעיתים זה אדם, שרוצה כמעט בחצות להגיע לטבריה.

במקצוע הזה לא שואלים שאלות.

בעיסוק הזה תעודת הביטוח היא יכולת המוח לייצר מהלך שהצד השני לא יכול לצפות ו/או לצפות ולגלות שבסוף הדרך במקום רכב עם "משהו", 4 שעות לפני מסוק העביר את ה"משהו" וכעת לך תרדוף אחר הרוח..

הלקוחות שלי אוהבים את זה.

הם לא שותפים לדרך, הם משלמים על התוצאה.

יש קסם מטורף בלשבת עם לקוח בהמתנה בסלון ביתו לבת משפחה ואז הוא מגלה שהיא ישנה בחדרה מהלילה..

יש ריגוש בנסיעה בתוך רכב כשבתא המטען יש מיזוודה קטנה עם ציוד ובגדים לשבוע בהתראת אפס ובכל שניה לבצע פניית פרסה לשדה התעופה.

עולם חדש, אנשים חדשים, אתגרים.. 

הצצה לעולם שלי.

קפה שחור מס' 2.

המוח התחבר אבל הגוף מדבר בשפה אחרת בינתיים.

 שיחת הטלפון הראשונה.