עולם של אפילה.
תחום העיסוק שלי אינו סוד גדול אבל תוכנו לרוב נסתר מהעולם, גם מהקרובים לי ביותר.
אף אחד לא צריך לדעת מה המעדן המועדף על לקוח X בדיוק כמו שסוג הגברים המועדפים על לקוחה Y לאחר הופעה אינו מעניינו של אף אדם.
חוויתי לא מעט מהגדולים והידועים, ראיתי אותם ברגעים גדולים, חוויתי אותם נשברים כאחד האדם.
תמיד צל מלווה, תמיד קיר בטון, תמיד הפיגורה ששונאים כשאומר "לא" ותמיד המפלט כשמישהו מהסביבה מסתער ונתקל בתחנה האחרונה- מאבטח האישים הצמוד.
ובין כל אלה היו גם אחרים.
כאלה שמותר לומר שהם אנשי ציבור אמריקאים, ממשל, שביקרו בישראל וחודש לפני הנחיתה משרדם יצר קשר ותיאם את השירות.
כבוד.
ומדוע ההקדמה?
לפעמים מכניסים יד למגירות האלה ששכחנו שקיימות ומגלים אוצרות.
מטבעות, חפתים, מכתבי הוקרה..
זכרונות.
ואת?
תישארי זיכרון מדהים.
הקול של השקט.
אני:
ה- BODYGUARD.
