כשאני מגיע לכאן אני לא מצפה למלחמות,ריבים,כעסים,גן ילדים למוגבלי מוח.
אז אני מצפה,אז מה?
הוא אמר על,היא עשתה ל....,הם משקרים במקום,כל הרפורטואר המטומטם שאפשר לחשוב עליו.
הנה יוצא לי פוסט שלא קשור לבדס''מ.ואולי דוקא כן כי זה הבדס''מ בישראל.
חזרה לשיגרה.
כשאני מביט בה ישנה לידי,כל כך שקטה,נושמת עמוקות,שדיה העמוסים והלבנים נעים כמו אדוות גלים בים שקט,
כשאני מביט כך,עולה בי משהו.
אני מניח את ראשי על שדיה הכבדים,מנשק בעדינות לפטמותיה הורודות והנהדרות,עושה את זה בשקט ובריפרוף
כי איני רוצה שהיא תתעורר.היא מחייכת תוך כדי שנתה,מגרגרת כחתולה שלגמה כד שמנת,לא יודעת.
אני משמן אצבע בג'ל,בכף ידי השניה מלטף את העכוז הזה,הרך,והיא נרגעת מחדש,נושמת עמוקות מחוייכת....
האצבע המשומנת חודרת לכל אורכה לתחת שלה.
כף היד החופשיה סותמת בחוזקה את פיה,חונקת את הצרחה שעולה בה ממעמקי הריאות,
עיניה נפקחות בבעתה.
ככה אני אוהב אותך כלבה.