לפני 8 שנים. 14 באוקטובר 2016 בשעה 12:25
היום יותר מתמיד
כבר ברור לי.
אני אחר.
דינוזאור ששרד את הקור הגדול
רק כי ידע לשמר את עצמו
תחת שכבת קרח עבה.
רובכם מחליאים אותי
הדמיית שליטה
הדמיות של אנשים
זייני מוח בלבוש גבר ואישה
מריירים בבית המתפורר
של הבדסמ.
ימים שלא ממש כותב
מגלה מחדש שהטהור
נמצא מחוץ לכאן
והמעגל הקטן שעוד שווה
להיות עימו פה
הולך ומתכווץ
כי עוד סערת כיליון באופק.
ואת, אי של שפיות
סופגת באהבה
שקטה
מעירה אותי בחיוך שובב
נוטפת כשהבס שלי
לוחש באוזנך
"כלבה טובה"
להבה קטנה בשדה קרח שחור.
'זדיינו.
עם קקטוס.
חבורת אפסים.
