לפני 8 שנים. 29 באוקטובר 2016 בשעה 11:26
תמיד.
תמיד רציתי אותה.
מהיום הראשון שלה מולי
כל מה שרציתי
נאחז בלקרוע את מלבושה
בפראות חייתית
ואז
כשגופה קפוץ מאימה
של רגע
ועיניה כסויות
לחבק כל פינה מדממת
ללטף ברוך
כל תא עור קופצני
לנשק בעדינות
את האהבה הרבה שיש בה
שמעולם
לא היתה שמורה
לי.
ואתמול שיחררתי
אותה
ואת דמעות התיסכול
ואת המשקה השחור
עם טיפות דם
מלב שנרצח
זה
שלי
ומביט בגב המתרחק
לא יודע מי בתנועה בעצם
מבט תוהה
האם
אשרוד את הכאב שוב
האם אקום מחדש
כעוף האש
כשכל תמונה שלה
מנתצת אחיזה של יאוש
במה
שכנראה לא נשאר..
תמיד.
תמיד רציתי.
מהיום הראשון.
20.10.2013
היום.
הראשון.
שלה.
