לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 4:48
אנחנו רק אנושיים.
הכמיהה שלנו שונה בצבעים
הרצון שלנו דומה
בכותרת.
ואני נזכר בערגה בטעמייך
דרקון כורע
מביט בהערצה
במראה שעיניי מוצפות
בו.
הביקוש לאהבה תמיד שם
צרחות הגוף הדורש
שובע הצורך
גם אם נקרא לו
בשמות שונים.
ידיים מלטפות
שפתיים אוחזות בפאר שאת
זכרות נפגשת בנשיות
שיא ההר..
הפסגה.
שאגת הדרקון.
ימים של דרקונים
לילות של סדינים רטובים
כניעת מוחות
כי אנו רק..
אנושיים.
לפחות אני.
