לפני 7 שנים. 22 בדצמבר 2016 בשעה 23:03
חוזר לזה שוב ושוב.
פורט באצבע אחת
על גיטרה בלי מיתרים
כף היד המצליפה בישבן
יודעת לנחם
בחומה הגדול.
זה שהעורב עף ישר
לא אומר
שדרקונים גם
ובכנפיים שלו יש חורים עתיקים
קרעי זמן ומלחמות
כעת הוא בוחר בשקט
כזה שמנגן על אותה גיטרה
שיום אחד
יעז
וירכיב בה מיתרים.
מביט לעולם בלבן של העיניים
והיא כעת בענן
עשן סיגריות
ואדי אלכוהול
כאלה שמזיזים את העולם
שלושה מטרים
ימינה.
העורב עף ישר
והפס המפריד הלבן
שעל הכביש
הוא היחידי
בתוך כל השחור
שלו..
ילד אנרכיה.
