לפני 7 שנים. 23 בנובמבר 2017 בשעה 7:27
השמיים נופלים בכל הארץ
ורק כאן
כחולים ומנוקדים
בכתמי עננים..
יש משהו מלנכולי בעזיבה.
בכל עזיבה.
הנסיעה צפונה אינה שונה
והאפור בשמיים
הוא גם האפור בנשמה.
נפילה של השמיים.
וכשהשמיים נופלים
הכל קורה מהר
נטול שליטה של ממש
אובדן שצוחק
מתוך תהום ללא סוף..
לא המצאת את זה, ילדה.
אבל מי יכול להתווכח
כשאדם אחר שרוי
באבל..
הציויליזציה חוזרת
לאחר שעות של מדבר יבש
הטיפות מכות ברכב
מנקות אבק דרך
מנקות אותי..
מחזירות.
והשמיים..
לא ממש נופלים.